רבנו אומר את התיקון בליל שבועות, ובדרך כלל מספיק רק לימוד המקרא, ונשאל מה עדיף ללמוד בליל שבועות? ואמר אפשר לומר התיקון ואפשר ללמוד, מה שעושים זה טוב. ושאלו את רבנו מה הענין בתיקון ליל שבועות. ואמר רבנו שבוודאי יש בזה ענין גדול. וסיפר שהעולם מספרים שהמגיד מדובנא שאל להגר"א מדוע אינו אומר תיקון, וענה הגאון שהתיקון מכיל תמציות מתוך התורה, והוא רוצה ללמוד את התורה ולא את תמציותיה. ומכאן לומדים שיש בתיקון תמצית של התורה וזה חשוב מאד. בישיבות התקבל דווקא ללמוד, ובוודאי יותר שייך להישאר ער כשלומדים, דכשאומרים התיקון ולא מבינים מה שאומרים – יותר קשה להישאר ער .ובאותו עניין: יש כאלה שאין להם כוח ללמוד ושומעים שיעור, ויוצאים מדין שומע כעונה. וצריך לדעת שמי שמבין את השיעור יוצא מדין שומע כעונה. וגם מי שיושב בשיעור ולא מבין – גם כן יצא שבאמת מדין שומע כעונה נחשב כעונה. אבל מי שעונה ולא מבין – אין זה לימוד, דלא למד כלום אלא אמר סתם.
להיות ערים בליל שבועות
מה שמבואר שנוהגים להיות ערים בלילה ולעסוק בתורה בליל שבועות בשביל לתקן מה שהקב"ה נצרך להעיר את כלל ישראל כדי לקבל תורה, צריך להבין: כיון שהיה קודם מתן תורה – א"כ מה יעסקו כל הלילה אם אין להם תורה ללמוד, וכי סתם צריכים להיות ערים בלילה, הרי הולך בטל כישן דמי. ואם נאמר שהתביעה היתה על שלא העמידו שומר – עדיין קשה מה יעשה השומר כל הלילה .ואולי אפשר לומר, שהרי במרה כבר נצטוו על הדינים, וא"כ היו יכולים לעסוק כל הלילה בחושן משפט. וללמוד עליהם זכות – אפשר לומר שכיוון שהיו "איש אחד בלב אחד" – א"כ דיני חושן משפט נראה להם כהלכתא למשיחא, שאם אחד רצה לבנות ליד אוהל חברו – לא הקפיד עליו כלל וכו'…
(רשימות רבי ישראל ארנון שליט"א)
מעלת הלימוד בליל שבועות
לאחד שהעיר למה נשארים ערים בליל שבועות על חשבון תפילה רדומה, ואח"כ ביטול תורה שישנים הרבה שעות, אמר רבינו בתוקף, "השטייגען העצום שיש בליל שבועות הוא חזק מאד, ואין לזלזל בו כלל. אמר (בתשנ"ד וגם בתשנ"ח) שלמנהג הזה – להיות ניעורים בלילה יש הרבה חסרונות. מבטלים עונג יו"ט, הלימוד בלילה אינו באיכות כי עייפים, וגם בשחרית התפילה אינה תפילה, וביום לא לומדים כי ישנים. אבל בכל זאת סוף סוף זהו מנהג ישראל.
(רשימות רבי אהרן י' ניב א"ה. וראה הליכות שלמה שבועות עמוד שע"ד) "שהנהגה של להיות נעורים בליל שבועות נתפשטה ונתקבלה בקרב כל היראים והלומדי תורה, ויש להיזהר בעצמו וכן לחנך את ביתו להתייחס לזה בכובד ראש ולהשתדל לילך בדרך זו וכו'" עיי"ש. אומר רבינו שפשוט כי מי שאינו יכול להיות ער בליל שבועות, יראה לשבת וללמוד ביום חג השבועות, והמעלה הגדולה של לימוד בשבועות הוא גם ביום.
בהיות רבנו שליט"א נער צעיר כבן י"ב – י"ג בבריסק למד עם ידידיו הג"ר יצחק ניימן זצ"ל והגרי"ד סאלאויצ'יק זצ"ל בשני ימי חג השבועות את כל מסכת קידושין (גפ"ת), חציו ביום הראשון וחציו ביום השני…(זכרון יצחק עמ" ח', וכך היה מספר הגרי"ד זצ"ל)
התבוננות במה שכולם נרפאו
בשעת מתן תורה היה ממש מצב של תענוג נורא, דכל החולים נרפאו, החגרים והאילמים וכו'. וזה ממש דבר פלאי שאדם למשל ללא רגל לפתע קיבל רגל, יד, עין וכו'. הרי זה ממש פלא למתבונן. ואיזו התעלות נוראה היתה להם ביום מתן תורה לכלל ישראל. והנה כעבור מ' יום ירדו לכזאת דיוטא תחתונה, לשפל המדרגה של חטא העגל. וצריך להתבונן עד כמה גדול כח השטן, שיכול לגרום לכזה מן בלבול ודמיון לבני אדם, שראו ממש את מיטתו של משה רבנו וחשבו שהוא נפטר. והצליח כל כך להטעותם עד שהגיעו ל"אלה אלוהיך ישראל", אמנם לא כולם, אלא כל אחד לפי מדרגתו. ועד היום גדול כוחו, שמראה לאדם שכדאי לו לאכול נבילה, ומראה לו כמה הנאה יהיה לו מזה. וכל שאר תאוות העוה"ז – הכל הוא פרי דמיונו שעושה לו השטן בכוחו הגדול. עוד יש להתבונן היאך כתוצאה מחטא זה – נשרו כל האיברים שקיבלו במתן תורה, נשירת רגלים, ידיים, חזרו להיות סומין וכו' – כמה נורא שראו עד כמה החטא גורם…
מה לך נרדם!
מרגלא בפומיה דרבנו לומר על גודל היום של חג השבועות: היום שזכינו בו לכל הברכות וההצלחות וכל האושר, הוא האי יומא, ואם אדם משים לב בזמן זה, אפשר לראות שיש אפשרות מיוחדת ביום הזה להתעורר ולהתחזק, כמש"כ הספרים דכיון שאז הי' עת רצון גדול מאד גם בכל שנה יש עת רצון מיוחד – במדה מסוימת, ויש אושר בזמן הזה יותר משאר הזמנים. וא"כ אפילו אלו שאינם מתעוררים בימים רגילים, מ"מ עכשיו הקב"ה ממציא הזדמנות של התקרבות, ומה לך נרדם! – תתעורר, יש אפשרות לזכות! (ימלא פי תהלתך ח"ב עמ' תקע"א)
(כאיל תערוג תשע"ה)