יום שני כד חשון תשעח
האם מותר ליטול תרופה עם מעט מים לפני קידוש?
החל מכניסת השבת, או מזמן שקיבל על עצמו אדם קדושת שבת מבעוד יום – אסור לאכול ולשתות עד לקידוש. ואם רוצה לקדש תחילה ולאכול ולהתפלל ערבית לאחר הסעודה – רשאי, ובלבד שלא יתחיל את סעודתו בתוך מחצית השעה שלפני צאת הכוכבים, שהוא זמן קריאת שמע של ערבית. ומותר לרחוץ פיו במים, כיון שאינו מכוון להנאת הטעימה של המים; ומשום כך מותר גם ליטול תרופה עם מעט מים לסייע בבליעתה. [שו"ע רעא, ד, ומשנ"ב יא ו־יג; ביאורים ומוספים דרשו, 25]
באיזה מקרה צריך לכסות את החלות בקידוש במטרה לגלותן לאחר מכן?
מי שהחל בסעודה בערב שבת או בערב יום טוב סמוך לשקיעת החמה, וכגון סעודה שלישית בשבת שחל בה ערב יום טוב – צריך להפסיק את אכילתו לפני תחילת 'בין השמשות', כיון שמשעה זו אינו רשאי לאכול ללא קידוש; ולאחר הקידוש ימשיך בסעודתו. וצריך לכסות את הפת עד לאחר הקידוש, ולאחר מכן לגלותה; וזאת כדין כל קידוש, שמכסים את הפת, וגם משום שגילוי הפת לאחר הקידוש נחשב כעריכת השולחן לכבוד שבת או יום טוב. [שו"ע רעא, ד, משנ"ב טו, ושעה"צ יט; ביאורים ומוספים דרשו, 26-27]
מי ששמע קידוש מאחר אך לא שמע את ברכת הגפן – האם יצא ידי חובה?
מי ששתה יין בערב שבת מבעוד יום, ובטרם בֵּרך ברכה אחרונה החליט לקבל על עצמו שבת ולקדש, או שטעה ושתה לאחר כניסת השבת, והבחין בטעותו ורוצה לקדש – אינו מברך בקידוש ברכת הגפן, אלא אומר 'על הכוס' את ברכת הקידוש – 'מקדש השבת' – בלבד. ובדומה לכך, מי שטעה בקידוש בליל שבת ולא בֵּרך כלל על היין; או ששמע קידוש מפי אחֵר, ולא שמע את ברכת הגפן; וכל שכן אם בֵּרך על היין, אלא שטעה ובֵרך 'שהכל' במקום 'הגפן' – יצא ידי חובתו. [שו"ע רעא, ד; ביאורים ומוספים דרשו, 28]