פעמים רבות אנחנו שומעים שמכתירים צדיק זה או אחר בכינוי 'צדיק יסוד עולם. את מי באמת אנחנו יכולים להכתיר בתואר הזה?
אומרת הגמרא בגיטין. הגמרא מספרת על רב אחא שהגיע להוצל, והוא רואה יהודי זורק קרשים ונופלים שם תמרים משדה הפקר. הוא ניגש ורוצה לקחת תמר, אמר לו אותו יהודי 'בעל הבית', רבי כבר החזקתי את זה ביד, זה כבר לא הפקר.
מתפלא רב אחא ושואל את היהודי הזה מאיפה אתה? "אני מהוצל", הוא משיב.
אם ככה הכל כבר ברור. בהוצל נמצא ר' יאשיה, שאומר הלכות לרבים ואומר להם דינים ברורים, עליו אפשר להגיד צדיק יסוד עולם.
שמענו פסק מהגמרא במסכת גיטין, שיהודי ת"ח שמלמד את הרבים הלכות, קוראים לו צדיק יסוד עולם. העולם עומד עליו.
אנחנו נמצאים פה ליד רבי דוד שליט"א שיהיה בריא. הדברים הגדולים שהוא עושה, עם הרבה מגידי שיעורים שמלמדים הלכות לרבים, ממש 'צדיק יסוד עולם'.
אני רוצה לומר לחברי היקרים, מאמר מהנצי"ב. ממש לא יאומן: כתוב בפרשה שמשה הכה את הסלע, אומר לו הקב"ה למה לא דיברת אליו. שואל הנצי"ב מה זה לדבר? לומר לסלע "הלו תן מים"? זה נקרא דיבור? וכי הוא מבין? הוא שומע?
אומר הנצי"ב, הוא מביא חז"ל בילקוט. מה זה "ודברתם אל הסלע"? תעמוד ליד הסלע ותגיד דבר הלכה. הלכה למעשה. תגיד דבר הלכה והוא ייתן מים
איך?
הנצי"ב לא אומר, אבל זה פשוט מאוד.
אם אתה אומר הלכה אתה צדיק יסוד עולם, העולם עומד עליך, וממילא הסלע חייב לתת מים. אם משה רבינו יעמוד עם אהרן וקיבוץ מזקני ישראל ליד הסלע, למעשה מספיק רק עשרה מישראל, ויואמר שם דבר הלכה, ממילא הוא נהיה בדרגה של צדיק יסוד עולם, אי אפשר לעמוד בפניו, אם הוא צריך מים אז נותנים לו מים.
שמעו אחי היקרים ואוסיף לכם עוד בעניין הזכות הגדולה של לימוד הלכה לרבים. הגמרא בנדרים דף ח' מביא הלכה, אדם שנידו אותו בחלום, זה מאוד רציני, אסור לזלזל בכזה דבר כי חוששים שמא הקב"ה בכבודו ובעצמו נידה אותו.
יש רק עצה אחת: יבואו עשרה אנשים ש'תנו הלכתא', כלומר שהם מלמדים הלכות, ואז השכינה נמצאת שם, ורק כך הוא יהתיר את הנדר. אם אין עשרה 'תנו הלכתא' מספיק גם כשלומדים הלכה לעצמם, אבל זה היתר דחוק שאינו מועיל כמו 'תנו הלכתא'.
יקירי, אומר לכם עוד הלכה למעשה הקשורה במי שמלמד הלכות, מתוך השלחן ערוך, שבסדר של 'דרשו' ילמדו אותו בימים הקרובים. בואו וראו דברים בגדלותם של מי שלומדים הלכות ברבים. שמעו יקירי האהובים:
אומר השו"ע: אפילו ללמוד אסור משיגיע זמן תפילה, אבל מי שמלמד לאחרים, אפילו אינו רגיל לילך לבית הכנסת, מותר, כיוון שהשעה עוברת, זכות הרבים דבר גדול הוא. מי אומר את זה? מרן בשו"ע. ואם לא ילמדו עכשיו יתבטלו, ומתי ילכו ללמוד? פוסק השו"ע סימן פ"ט סעיף ו', אדם שמלמד הלכות אין את כל הגדרים האלו, כי יש לו זכות הרבים. אומר רבינו יונה על אותה גמרא ביבמות, "מי שמלמד לאחרים מותר, דזכות גדול הוא ואם לא ילמדו עכשיו יתבטלו, ומצינו ברבינו הקדוש כשמגיע זמן ק"ש היה מעביר ידו על עיניו, ואח"כ היה מתפלל, ולא חשש מהתפילה, לא חיישינן שישכח כי כיוון שהוא מלמד תורה, זכות הרבים יש לו". ממש מויראדיג, הלכה למעשה.
אין לי מה להגיד אלא לברך את כל הת"ח פה העוסקים במלאכת הקודש. רואים בעיניים שמלמדים תורה זה מויראדיג, וכשיש זכות הרבים זה נורא, ובזכות זה נינצל מכל מרעין בישין, ונזכה לביאת גואל במהרה בימינו אמן.