השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
האם מותר בשבת להתנגב במגבת לאחר רחיצת הגוף?
מה ההיתר לטלטל מגבת רטובה? ממה צריך להזהר אדם הרוחץ ידיו בנהר? האם מותר לצאת עם 'סמרטוט תומך יד' הכרוך סביב צווארו? ומדוע אסור למסור מגבת רטובה לבלנים של בית המרחץ? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן ש"א סעיפים מ"ח – נ"א במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
למדנו בסעיף מ"ו, שבגדים השרויים במים אסור לטלטל אותם מחשש שמא יסחט אותם, ולא זו בלבד, אלא אסור לאדם ללכת במקום שהוא עלול להחליק לתוך המים, כיוון שבגדיו יירטבו ועלול לבוא לידי סחיטה, וכהמשך לכך מבואר בסעיף מ"ח, שאדם שרחץ בשבת בהיתר ע"י מים צוננים, מותר לו להתנגב במגבת בשבת אע"פ שהוא מרטיב אותה במים, כיוון שא"א בלא להתנגב, ולא זו בלבד, אלא אחר שהמגבת רטובה, מותר לו לטלטל אותה מהמרחץ לביתו במקום שיש עירוב, ולא חוששים למה שלמדנו לעיל בסעיף מ"ו שאסור לטלטל בגד רטוב מחשש שיסחט, וטעם ההיתר בזה הוא כנ"ל, כיוון שא"א בלי להתנגב, ומביא המשנה ברורה מהמג"א, שלאחר שהמגבת הונחה בביתו, אסור לו לטלטל אותה שמא יסחט, ומביא המשנה ברורה בשם הרבה אחרונים, שהם חולקים וסוברים, שמה שחז"ל אסרו לטלטל בגד רטוב במים, זה רק כאשר הוא רטוב בהרבה מים, אבל אם הוא רטוב במעט מים, לא חששו לסחיטה, ומגבת היא בגד הרטוב במעט מים, ולכן התירו לו לטלטל אותה, עוד מבואר, שלא ימסור אדם את המגבת לבלנים כיוון שהם חשודים על הסחיטה, שהרי הם רוצים לייבש את המגבות כדי שיהיה לאנשים במה להתנגב.
מותר לאדם לרחוץ את הידים בנהר בשבת, וצריך להזהר שלא ללכת עם המים שע"ג ידו ד' אמות, ומדובר ששפת הנהר היא כרמלית, וכן הנהר, והאיסור הוא להוליך את המים בידיו ד' אמות בכרמלית, אבל אם שפת הנהר היא רשות הרבים, כשמוציא את המים שע"ג ידיו מהנהר שהוא כרמלית, לשפת הנהר שהיא רה"ר, בזה עצמו יש בעיה גם בלי שהוא הולך ד' אמות, רק שהשו"ע מדבר בסתם נהר ששפתו היא כרמלית וצריך להזהר שלא ללכת ד' אמות.
בעלי חטטין, לא היה להם שער וכדי שלא להראות 'קרחים', היו שמים על עצמם פשתן סרוק וצמר מנופץ שיראה כמו שערות מותר לצאת בזה בשבת, והטעם מבאר המשנה ברורה, שזה נוי ומלבוש, וזה רק כשטוואן וכרכן, או שיצא בהם שעה אחת מבעו"י, שאז זה מראה שזה נוי.
אדם שקיבל מכה וצריך להניח את היד, ועושה סמרטוט ותולה אותו בצוואר ומניח את היד, מותר לצאת בזה בשבת, כיוון שזה נחשב כתכשיט ולא משאוי, ואפילו אם לא יצא בזה שעה אחת מבעו"י, בכ"א מותר לצאת בהם בשבת.