מי זוכה לעשות הפרשת חלה מהעיסות של המצות ?

כ"ג שבט תש"פ - סימן תנ"ז- אמצע סעיף א' בהגה "ואם היה בו שיעור חלה"
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

כיצד מפרישים חלה כאשר אין שיעור בעיסה?באיזה שלב מפרישים חלה מהעיסה? ובאיזה אופן מצרפים את העיסות לשיעור אחד ע"י סל? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תנ"ז סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

שיעור העיסה של המצות צריך להיות לא יותר גדול משיעור חלה, והטעם, כיוון שעיסה גדולה קשה לעסוק בה באופן שהיא לא תחמיץ, ומכיוון שבעיסה שלשים לצורך המצות, אין שיעור חלה, ילושו כמה עיסות, או ילושו עיסה אחת אחרי השנייה, או ילושו יחד כמה עיסות קטנות פחות משיעור חלה, ואח"כ יחברו אותם יחד ע"י שהם נושקות זו בזו, ומבאר המ"ב, שמדביקים את שתי העיסות יחד באופן שאם יפרידו אותם, ייתלש מהם, ואז יש בזה צירוף להפרשת חלה, ואם העיסה קשה ואינה נדבקת בחברתה, יצרף אותם יחד ע"י כלי או ע"י כיסוי מפה.

לכאורה קשה, מדוע צריך לכל זה, הרי אם אין בהם שיעור חלה, לא נפריש מהם חלה? ומבאר השו"ע, כיוון שיכול להיות שעיסה אחת אינה כשיעור, והוא יפריש ממנה חלה, והברכה לבטלה, ועוד יש חשש, שאם לא יפריש חלה מהעיסה, אח"כ הוא יחבר שתי עיסות יחד, ויניח בכלי אחד מצות משתי עיסות שלא הופרש מהם חלה, והכלי יחבר אותם, ועכשיו הם יתחייבו בהפרשת חלה, והוא לא יחשוב על כך, אלא הוא יחשוב שההפרשה הקודמת הועילה לו, וההפרשה הקודמת הרי הייתה בזמן שלא היה שיעור בעיסה, ורק עכשיו הם הצטרפו יחד בכלי אחד, ונמצא שהוא אוכל טבל.

המ"ב הביא בסימן הקודם, שבימינו נוהגים ללוש עיסות גדולות משיעור חלה, כיוון שאופים בזריזות והתנורים גדולים, ובאופן כזה לא צריך לצרף כמה עיסות יחד, כיוון שבכל עיסה יש שיעור.

נותנים את הזכות של הפרשת חלה מכל עיסה ועיסה לאשה אחרת, ומברכת לעצמה, ואם אדם אחד מפריש את כל העיסות, מברך ברכה אחת לכולם, אא"כ הפסיק ביניהם בשיחה שאינה מעניין הלישה.

צריך להזדרז בלישת המצות, ולכתחילה מפריש חלה מיד בהתחלה מהעיסה, שהרי כתוב 'ראשית עריסותיכם', ולכן אם אין זמן לקרב את העיסות אחת אל השנייה ולהפריש חלה, יפריש חלה לאחר האפייה מיד, ואז אין השקה, שהרי השקה זה רק בעיסה שהיא רכה, אבל המצות הם קשות, וא"א להדביק אחת לשנייה, ולכן מצרפם בסל וזו הדרך הנכונה, ואם הסל גדול, צריך לקרב אותם בתוך הסל בכדי שהמצות יגעו אחת בשנייה, ואם מדובר בכמה עיסות שבכל אחת מהם יש שיעור, והוא רוצה להפריש חלה מעיסה אחת על חברתה, מספיק ששתי העיסות נמצאים בבית אחד, ואינם צריכות לגעת אחת בשנייה, אבל אם אין בכל עיסה שיעור חלה, והוא צריך לצרף את העיסות כדי שביחד יהיה מהם שיעור חלה, לא מספיק מה שהם מונחות בכלי אחד, אלא צריך שייגעו אחת בשנייה כדי שיהיה צירוף לחלה, ואם יש בכל עיסה ועיסה שיעור חלה, אלא שהוא רוצה להפריש מעיסה אחת לשנייה, מספיק שהעיסות השונות יהיו בבית אחד, אבל שלא יהיו בכלים נפרדים, כי אם הם בכלים נפרדים, צריך לקרב את הכלים, ושיהיו הכלים פתוחים מלמעלה.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן