יום שלישי ג' באלול תשע"ח
מיץ מפירות מרוסקים – האם מותר לשתותו בשבת?
פירות שאיסור סחיטתם הוא מדאורייתא, משום איסור 'מפרק' שהוא תולדה של מלאכת 'הדש', כגון ענבים – אסרו חכמינו ז"ל לשתות בשבת מיץ שזב מהם בשבת. טעם איסור זה הוא, שחששו שמא מתוך שתיית המיץ, יבוא לסחוט את הפרי. ומתוך כך, אסרו זאת גם בפירות שאיסור סחיטתם הוא רק מדרבנן, כגון תפוחים, אלא אם כן יועדוּ לאכילה.
אולם, פירות שהיו מרוסקים היטב לפני השבת, אין איסור דאורייתא בסחיטתם, ולכן לא אסרו חכמים כלל את שתיית המיץ הזב מהם, והיינו אף כאשר מדובר בענבים וכיוצא בהם; ומותר לשתותו בשבת.
[שו"ע שכ, ב, משנ"ב יג, וביה"ל ד"ה שנתרסקו; ביאורים ומוספים דרשו, 14]
פרי המונח בתוך משקה וזב ממנו מיץ בשבת – האם מותר לשתותו?
כאמוּר, חכמינו ז"ל אסרו לשתות בשבת מיץ שזב בשבת מפירות מסוימים. אולם, אם הפרי מונח בתוך משקה, כגון מים, או יין, וזב מתוכו מיץ בשבת והתערב במשקה – אם כמות המשקה שבו מונח הפרי היא פי שישים מכמות המיץ הזבה בבת אחת מהפרי, 'בָּטֵל' המיץ במשקה, ומותר לשתותו.
ולמרות שכלל הוא בידינו כי 'דבר שיש לו מתירין', כלומר, איסור שיבוא זמן ויהיה מותר מאליו, או שניתן להתירו על ידי פעולה כלשהי, אינו בָּטֵל בתערובת – אין כלל זה אמוּר אלא כאשר האיסור היה ניכר בפני עצמו בטרם התערב בתערובת, אבל אם בו ברגע שעשוי לחול עליו האיסור הוא מתערב בתערובת, לא חל עליו שֵׁם איסור, והוא בטל לאלתר.
[שו"ע שכ, ב, ומשנ"ב יד]
האם מותר לסחוט ענבים בשבת לתוך מיץ ענבים?
כפי שלמדנו, פרי שסחיטתו אסורה בשבת, אסור לסוחטו אף על מנת לשפוך את המיץ מיד לאחר מכן לתוך מאכל; ונחלקו הפוסקים בנוגע לפירות שאיסור סחיטתם מדאורייתא – אם באופן זה גם כן האיסור מדאורייתא, או רק מדרבנן.
וסחיטת פרי ישירות לתוך מאכל, מותרת בכל הפירות, כיון שהמשקה המתערב במאכל נחשב כמאכל, ונמצא שבסחיטת הפרי הופרד מאכל ממאכל, ואין בכך איסור מלאכת 'מפרק', שמשמעהּ פירוק משקה ממאכל. אולם, בפירות שאיסור סחיטתם מדאורייתא – רצוי להחמיר אף באופן זה. וכן סחיטת פרי לתוך משקה – אסורה בכל הפירות, שהרי המיץ היוצא מהפרי נותר משקה, ואין עליו שֵׁם מאכל.
[שו"ע שכ, ד, משנ"ב יז-יח, שעה"צ כג, וביה"ל ד"ה לתוך, וד"ה הבא; ביאורים ומוספים דרשו, 17; וראה שם, 16]