עיני העולם כולו נשואות לחיסוני הקורונה שנמצאים בישורת האחרונה. לא פחות מ-11 חברות עומדות לסיים את השלב השלישי והאחרון, חלקן יגישו בקשות לאישור חירום. מדינות כמו סין ואיחוד האמירויות כבר חיסנו מאות אלפי תושבים ועד כה לא דיווחו על נדבקים מקרב הנחקרים או על תופעות לוואי משמעותיות. ובישראל כאמור החלו השבוע את שלבי המחקר האנושיים.
סוגי החיסונים: ישנם שני סוגי חיסונים עיקריים: חיסון פסיבי, המכיל נוגדנים מוכנים המוחדרים לגוף, וחיסון אקטיבי המכיל חלבונים הגורמים לגוף להכין נוגדנים משל עצמו. חיסון פסיבי פועל מהר יותר, אך מגן לתקופת זמן קצרה מאוד, בעוד שחיסון אקטיבי, כמו מרבית החיסונים, מגן לתקופה ממושכת יותר.
קיימת חלוקה נוספת של החיסונים. חיסון חי מוחלש (כמו החיסון לשפעת בתרסיס לאף), המכיל נגיף שטופל במעבדה כך שלא יוכל לגרום למחלה ולא יוכל להשתכפל עם חדירתו לגוף; חיסון מנגיף מומת (כמו החיסון לשפעת בזריקה); וחיסון המכיל חלקיקי חלבונים שיוצרים תגובה חיסונית.
ההזרקה: מרבית החיסונים (למעט החיסון לשפעת בתרסיס לאף או החיסון לפוליו הניתן דרך הפה), ניתנים בהזרקה לאחד משלושה שרירים: השריר המועדף להזרקה הוא הדלטואיד שבזרוע, בגלל נגישותו הנוחה; עם זאת, זהו שריר קטן ובלתי מפותח בגיל הצעיר, ומסיבה זו מזריקים שם רק מגיל שלוש ואילך.
כניסת החיסון לגוף: המחט מוחדרת לרוב בזווית של כ-90 מעלות ישירות לתוך השריר. החומר שבחיסון – נגיף מוחלש, מומת, או חלבונים – שהוחדר לשריר, נשאר שם ומתחיל לעורר תהליך סוער: מערת החיסון מזהה שלגוף הוחדר פולש זר, ומסתערת עליו במחשבה שמדובר בנגיף אמיתי.
מיליארדי תאי דם לבנים מתחילים לעשות את דרכם לאזור החיסון, כשהם בטוחים שלגוף פלש וירוס אמיתי, ומטרה אחת לפניהם: להשמיד אותו. כדי שיגיעו, מופרשים לאזור ההזרקה ציטוקינים או אינטרלוקינים המתווכים את התהליכים הללו, ויוצרים "מאבק מלחמתי".
במהלך הימים הבאים, תימשך זירת המלחמה הזו: עוד ועוד תאי דם לבנים יזרמו למקום, ייצרו נוגדנים ותאי T הנחוצים ליצירת הזיכרון החיסוני. בה בעת, תאי דם לבנים אחרים יבצעו תהליך הקרוי "פאגוציטוזיס" בו הם "טורפים" חלקיקים מהחיסון (כשהם משוכנעים שמדובר בוירוס אמיתי) ומסלקים אותו מהגוף.
ההגנה: לאחר כשלושה שבועות מרגע החיסון, מתקבלת לרוב ההגנה הנדרשת בדמות יצירת נוגדנים. מדובר בחלבונים המשמשים "חיילים" של מערכת החיסון. הם אלה הראשונים שמנטרלים את הווירוס הפולש, ומסמנים אותו באיתות לתאי דם לבנים אחרים שיגיעו למקום ויחסלו את הווירוס "המסומן".
הנוגדנים גם יוצרים, יחד עם תאי דם לבנים מסוג T, מערכת חיסון שתהפוך את ההדבקה הבאה באותו נגיף למחלה ללא תסמינים (אסימפטומטית) או למחלה קצרה וקלה הרבה יותר.
(המידע מתוך יתד נאמן ט"ז חשון תשפ"א)