"וַיִּרְאוּ אֹתוֹ מֵרָחֹק וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ" (בראשית ל"ז, י"ח)
ופירש רש"י: אתו – כמו אתו עמו כלומר אליו.
החיד"א (שם הגדולים מערכת ש אות לה) כתב: שמעתי מפה קדוש רב מופלג שקבל מרבו, שרש"י התענה תרי"ג תעניות קודם שכתב את פירושו לתורה, ועתה ראיתי בספר 'מאמר העתים' (להרמ"ע מפאנו נדפס בדיהרנפארט שנת תנ"ג) אשר בסוף הספר ממש הביא (א"ה – מובא שם בסוף הספר כתבי המקובל רבי שמשון מאוסטרופולי זצ"ל) מעשה ממקובל גדול, פלא והפלא, ומכלל הדברים שם נראה שרש"י כתב פירושו ע"פ הסוד, ויש בדבריו רזין עילאין, ולכן התענה תרי"ג תעניות ומשה רבינו ע"ה אמר לו אשריך וכו'.
וכתב החיד"א שהמקובל הנזכר שם הוא החסיד מהר"ר נחמן בר שמואל ז"ל שהפליא לעשות והלך על קבר רש"י ז"ל ועשה סיגופים והפסקות עד שגילו לו סוד במה שכתב רש"י "ויתנכלו אותו אתו עמו כלומר אליו" סודות עליונות, ע"ש באריכות.
פירוש זה מובא בארוכה בשו"ת איתן האזרחי (לרבי אברהם הכהן רפאפורט זצ"ל – אוסטרה תקנ"ו קונטרס אחרון פר' וישב עמ' מ) מהעתקת כתב יד ישן, וזה לשון חלק מההעתקה שם:
"אני נחמן בר שמואל הולך רכיל מגלה סוד על רש"י ע"ה, ויתנכלו אותו כמו אתו עמו כלומר אליו, כיון בזה הצדיק רש"י ע"ה ויתנכלו אותו וכו' רמז למה חנוך נעשה מטטרו"ן וכו', והלכתי לקברו של אותו הצדיק רש"י ע"ה והייתי בועט ברגליו והייתי מרעיש על קברו, יצא מעט עשן מקברו ונרתעתי לאחורי וראיתי פיסת יד של אש וכו', מי התיר לך לגלות וכו', ומיד כשהלכתי ד' אמות לאחורי שמעתי קול דממה דקה: "תשחיר עיניך בתענית ואם לאו אין לך תקנה כי כל האותיות 'כלומר אליו' הם צועקים עליך למרום", ומיד כשהלכתי לביתי פגע בי נחש והיה כתוב על ראשו כל ערל וטמא לא יאכל בו, מיד בכיתי בכיה גדולה ואמרתי בלבי והרי שום דבר טמא ופיגול בא לידי מיד הלכתי ונשתטחתי על קברו של אותו צדיק כל הלילה, ומפלג הלילה שמעתי קול קורא לי, לאו אתה דומה לרש"י שהיה מוסר את עצמו ונפשו על דברי תורה והרבה תורה בישראל וכמעט שננעלו ממך שערי דמעות, אמרתי ח"ו אין לי תקנה, מיד הראו לי מן השמים וכו', מיד ראיתי ניצוצי אש יוצאים מקברו של רש"י ע"ה ונפק כרוז, תשמע דברי רש"י עצמו פא"פ, וז"ל: אני שלמה ב"ר יצחק התעניתי כמנין תרי"ג תעניות רצופים חוץ משבתות וימים טובים עד שהוצאתי הדבר לאור והוצאתי מכח אל הפועל, וכשחברתי פרושי הגדול על התורה שבכתב ועל התורה שבע"פ פמליא של מעלה מוצאים נחת רוח בדברי וכו', וכשהלכתי מקברו בשעת הנחת תפילין מצאתי כתוב על התפילין שלי וכו', ע"כ.