סיפור אמיתי שארע לאחרונה. אחד מגדולי הדרשנים הוזמן לשאת שיחת חיזוק באיזו ישיבה בצפון, נושא הדרשה היה – מהו גודל הערך של כל מעשה קטן. והנה לפתע הוא רואה את ראש הישיבה מוציא פלאפון ומשוחח בו ארוכות. הדרשן כעס מאד, ובצדק. אמר בליבו: 'אני התאמצתי לבא ממרחק לחזק את התלמידים, ואיך רה"י יושב ממולי ומפטפט בפלאפון מתוך חוסר התייחסות שכזה'…?
אך הנה מיד כשנסתיימה הדרשה ניגש ראש הישיבה אל הרמקול וכך אמר לפני כל התלמידים: "בוודאי ראיתם כולכם כיצד שוחחתי דקות ארוכות בפלאפון באמצע דרשת הגה"צ שליט"א, ובאמת אין זה מן המוסר גם אילו לא הייתי יושב ממולו, עתה אני מוכרח לספר לכם מה התרחש שם מעבר לקו…
"ישבתי והאזנתי לדרשה המרתקת, והנה מכשיר הפלאפון רוטט ורוטט. הסתכלתי למי כל כך דחוף לדבר אתי, וראיתי שמזכיר הישיבה מנדנד שוב ושוב. הבנתי שיש לו ענין דחוף להתייעץ עמי והרמתי לשמוע במה מדובר. והנה הוא מספר שלהיכל בית המדרש נכנסה אשה שאינה שומרת תומ"צ בלבוש לא הולם, והיא לא מוכנה ללכת עד שיתאפשר לה לשוחח עם ראש הישיבה… הוא סבר שעליו להיענות לבקשתה כדי לגרום שתצא כמה שיותר מהר מבנין הישיבה, והדבר אינו סובר דיחוי…
"בלית ברירה התחלתי לדבר איתה", ממשיך ראש הישיבה, "וכך היא מספרת לי: 'אתמול נסעתי ברכבת לצפון, והתמזל מזלי לשבת באחת מהקרונות הרועשים ביותר. בני נוער רבים ישבו שם וקולם נשמע ברמה בצחקוקים ופטפוטים רעשניים, גם תגרות ידיים לא חסרו שם, ופתאום אני רואה בפינת הקרון יושב בחור נחמד ועיניו תקועות בספר וכאילו הוא מנותק מכל מה שקורה בקרון… לפני שירדתי בתחנה ניגשתי אליו ושאלתי אותו מה שמו והיכן הוא לומד… הגעתי כעת אל ישיבתו כדי לספר לראש ישיבה שלו, שידע, שאם אחזור בתשובה זה יהיה בזכות ההתמדה שלו בקרון כל כך הומה'…"
אמר ראש הישיבה: "בחורים יקרים, הרי זכינו כאן לשמוע מהרב הדרשן כמה חשוב ברוחניות כל מעשה הכי קטן, והנה משמים שלחו לנו המחשה נפלאה לכך: הבחור הנפלא הזה יעלה אחרי מלאת שניו לבי"ד של מעלה, ויראו לו שם עשרות אברכים ובחורי ישיבות, ומאות ילדי חמד שעמלם בתורה, שכולם נחשבים צאצאיו… ומכיון שאינו מכירם הוא ישאל את הבי"ד של מעלה: איך בעולם האמת מתרחשים כאלו טעויות…? יענו לו, הלא פעם אחת עשית מעשה די קטן, סך הכל למדת באיזו נסיעה ברכבת שעה ומחצה, והנה אשה פלונית חזרה בתשובה בזכותך, וזכתה להקים בית נאמן בישראל, ולה מאות צאצאים שמתייחסים אחריך"…
זמן חורף אכן ארוך מאד. אבל הוא מורכב מרגעים ודקות יקרות שבכל אחת מהן ניתן לפעול גדולות ונצורות. אדם קטן תופס רק דברים גדולים, אבל אדם גדול יודע לתפוס ערך של דברים קטנים… כי ברוחניות אין מושג 'דבר קטן'…!
(מתוך 'מאמרי עינינו גל' בתוך אוסף גיליונות מבית צוף הוצאה לאור)