הרב ישראל ליוש
חשבנו שאנחנו כבר יודעים הכל על נבחני דרשו… לתומנו חשבנו שאנחנו כבר מכירים היטיב את הלהט שבוער בליבם להיבחן וללמוד לקראת המבחן, אבל במבחן השני שנערך בנוהל קורונה, הופתענו… והבנו שעדיין לא הכרנו אותם באמת…
כבר ראינו אותם יושבים צפופים, כמעט אחד על השני, בהיכלי בתי מדרש עמוסים…
כבר היינו איתם כאשר הם המתינו בסבלנות וברוגע דקות ארוכות עד שיגיעו עוד טפסי מבחן, לאחר שאזלו הראשונים…
כבר שמענו על נבחנים שנסעו קילומטרים כדי לא להפסיד מבחן…
כבר נתקלנו בנבחנים שביטלו נסיעות לחו"ל, כי מועד הנסיעה נפגש עם מועד המבחן…
כבר ליווינו אנשים שערכו מבחן ביום שהכניסו את בנם בבריתו של אברהם אבינו…
כבר הבנו שגם כאשר הם היו צריכים לעמוד שעה ויותר מול המחשב או הפקס ולהמתין בקוצר רוח למבחן, הם לא התייאשו…
כבר שלחנו מבחנים למלוניות קורונה, למבודדים ולחולים, לא עלינו, במחלקות שונות…
כבר נוכחנו לדעת שגם בהסגר, כשהימים ללא סדרים, וכל היום סדרים, הם לומדים ומשננים…
והיום, במבחן השני שנערך בנוהל קורונה, ראינו אותם לוקחים מבחן ממוקדי החלוקה ברחבי הארץ, ומחוסר זמן ללכת לביתם ולשוב למוקד, הם ערכו את המבחנים בחצרות בתי המדרש הסגורים, ובחדרי המדרגות החשוכים. בחצרות שכנים יקרים שאירחו את ה'תלמידי חכמים' בסבר פנים יפות, ובגינות משחקים, כשהמגלשה הופכת לשולחן והנדנדה לכיסא… גם תחנת האוטובוס השוממה החליפה את ייעודה לבית מדרש זמני, ועל שולחנות הפיקניק ביערות סמוכים, אכלו הנבחנים את לחם חוקם, וסעדו את ליבם הטהור בעוד מבחן, והנה הם באו אל סיפוקם וקצרו את עמלם….
אשרי העם שככה לו, אשרי העם ששש עלי תורתו… אשריכם תלמידי חכמים שקשיי הקורונה לא מכבים את שלהבת אהבת התורה היוקדת בלבכם…
במהרה נתאחד בבתי המדרשות, נשב ונלמד על מי מנוחות ונתבשר בשורות טובות ישועות ונחמות!