הביא לדפוס: יעקב א. לוסטיגמן
דיני האבלות הנוהגים בקרב קהילות האשכנזים כבר מראש חודש אב, ובקהילות הספרדים רק בשבוע האחרון, נמשכים כידוע גם בעשרה באב, בכל עדה לפי מנהגיה.
השנה, כשהעשירי לחודש אב חל בערב שבת קודש, הקלו הפוסקים בחלק מדיני האבלות, מפני כבוד השבת. בשורות הבאות נצטט הלכה למעשה כפי ששמענו מפיו של מחבר ספרי 'ילקוט הליכות ועניינים הנוגעים למעשה', הגאון רבי אהרן מרדכי גרין שליט"א, רב בבית המדרש של כ"ק מרן אדמו"ר מלעלוב שליט"א, ומרבני העיר בית שמש.
בשנים רגילות, שבהן חל תשעה באב באמצע או בתחילת השבוע, כותב השולחן ערוך (סי' תקנ"ח ס"א) שיש 'מנהג כשר' כלש"ק, שלא לאכול בשר ולא לשתות יין בליל עשירי וביום עשירי. הרמ"א מוסיף במקום הג"ה, וכותב "ויש מחמירים עד חצות היום ולא יותר".
למעשה קיימת מחלוקת בין הפוסקים מה כוונת השו"ע, והאם הכוונה היא לכל היום העשירי או רק עד חצות היום. ה'כף החיים' (שם) מכריע שכוונת דבריו לכל היום וכותב שכן משמע מהב"ח, אבל הוא כותב זאת כהוראה ל'תלמידי החכמים והפרושים'.
לעומת זאת, בקהילות בני אשכנז נפוץ המנהג ונקבע להלכה בכל מקום, שנוהגים את דיני האבלות עד חצות היום, הן בעלי התורה ותלמידי החכמים, והן פשוטי העם, כולם נוהגים כך ואין מי שפורץ גדר להקל בהלכות האבלות לפני חצות היום, למעט ברחיצה שאינה של תענוג, שמקלים בה אפילו בתשעת הימים, וכמובן לחולה וזקן ויולדת וכדו'.
באשר למנהגי האבלות בעשירי באב שחל ביום שישי בשבוע נחלקו הפוסקים, אם יש להקל במנהגי האבלות מיד במוצאי הצום, או שדווקא מיום שישי בבוקר, כפי שנבאר בהמשך הדברים, וחשוב לדעת שכל ההיתר הזה להקל ביום שישי נאמר רק לגבי כיבוס, רחיצה, תספורת ושטיפת הבית.
לעומת זאת לגבי שמיעת כלי זמר, אכילת בשר ושתית יין, לא הקלו בכלל במנהגי האבלות בשנה זו יותר מבכל שנה אחרת, כי אין בזה כבוד מיוחד לשבת שאוכלים בשר או שומעים כלי זמר בערב השבת.
לגבי מה שכן התירו, כיבוס, רחיצה ותספורת, כתב היעב"ץ מפורשות שמותר מיד במוצאי הצום. גם המג"א כותב שמותר בעשירי ואינו מחלק בין הלילה ליום.
עם זאת, יש פוסקים שמעתיקים בשם המג"א שמותר רק מהבוקר, אבל בלשונו של המג"א עצמו אין הכרח לומר כן.
לעומת זאת ה'שערי תשובה' כן מוסיף את המילה 'שחרית' כסייג להיתר, ולכאורה מגביל את הקולות של ערב שבת רק ליום שישי בבוקר ואילך, ולא במוצאי הצום עצמו.
למעשה הורה הרב מדרבעצין זצ"ל, ה'באר משה', שהיה מגדולי הפוסקים באמריקה בדור הקודם, להחמיר ולהמשיך את מנהגי האבלות במוצאי הצום, ורק מהבוקר להקל.
אבל פוסקים רבים כתבו שאפשר לנהוג לכתחילה כדעת היעב"ץ בלי שום חשש, וכך הורה למעשה גם הראב"ד הגרי"י פישר זצ"ל בשו"ת 'אבן ישראל' וכן בשו"ת 'אז נדברו', 'להורות נתן', 'רבבות אפרים', שש"כ ועוד.
ובעזרת ה', יקוים בנו עוד בשנה זו מאמר חז"ל שכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בבניינה, ושם נעלה לפניו זבחי רצון, תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם במהרה בימינו. אמן.
אור ליום שישי ערב שבת קודש
ברוב בתי ישראל שיש הרבה כביסה וחלקה אף לשבת. ובפרט אלו הנוהגים ( אם איני טועה זו תקנת עזרה הסופר) שלא לכבס ביום ו' עש"ק. ויש צורך גדול. לכך התיר הרב וואזנר זיע"א. ועוד רבנים חסידים ובספרי מנהג. ופשוט הוא שהוא ממש לכבוד שבת.
הערה לפסק זה
גדולי האחרונים של ציבור הליטאי לא פסקו כך אלא עד הבקר של יום שישי