יום שלישי ג' בטבת תשע"ט
נישואין שניים על פי ההלכה – כיצד?
אשה נקנית לבעלה בשני שלַבים: השלב הראשון הוא הקידושין, והוא נעשה בימינו בנתינת הטבעת לאשה; והשלב השני הוא הנישואין, והוא נעשה על ידי 'חופה'. על ידי הנישואין קונה הבעל את אשתו קנין מושלם, והוא זוכה במעשי ידיה, דהיינו ברווחי עבודתה, במציאתה, ובירושתה.
ונחלקו הפוסקים בנוגע לאשה הנישאת בנישואין שניים: יש אומרים שחופה אינה נחשבת כנישואין באשה זו, ורק התייחדות החתן והכלה בתנאים מסוימים, נחשבת כנישואין; ויש אומרים שחופה נחשבת כנישואין אף באשה זו, ובלבד שיהיה ניכר שהחופה נערכת לשם נישואין.
[שו"ע שלט, א, משנ"ב לב, ושעה"צ ל; ביאורים ומוספים דרשו, 33]
מה עניינה של הכניסה ל'חדר יחוד' לאחר החופה?
בהמשך לאמוּר: נחלקו ראשונים מהי חופה הנחשבת כנישואין, אשר החתן קונה בה את הכלה בקנין מושלם – יש אומרים שהכנסת החתן והכלה תחת יריעת ה'אפריון' על גבי עמודים, כנהוג בכל תפוצות ישראל, נחשבת כנישואין.
ויש אומרים שהכנסתם תחת האפריון אינה נחשבת כנישואין, וחופה של נישואין פירושה שהחתן מכניס את הכלה לביתו ומתייחד עמה, ואף כשאין זה יחוד גמור, וכגון שבני אדם נכנסים ויוצאים במקום; ובלבד שאכן מדובר בביתו של החתן, או לפחות בחדר המיוחד לו.
וכך מנהג בני אשכנז, שלאחר החופה תחת האפריון, מכניס החתן את הכלה ל'חדר יחוד'.
[משנ"ב שלט, לב; וראה שו"ע אה"ע נה, א, וב"ש שם, ה]
האם מותר להזיז חפצים על פני המים בשבת?
חכמינו ז"ל אסרו לשוט במים בשבת, מחשש שמא מתוך עיסוקו בשיִט יטעה האדם ויכין בשבת כלי המיועד לתירגול שיִט, על מנת לתרגל בו, או על מנת למנוע נפילה לתוך המים. ובכלל זה – אסרו לאדם להשיט בידו חפצים במים; ואף חפצים שכבר נמצאים על פני המים, אין להסיטם למקום אחר.
ואיסור זה הוא דווקא בנהר, או במאגר מים פתוח – כגון בריכה פתוחה – ששפתו שווה לפני הקרקע; אבל מאגר מים ששפתו גבוהה מהקרקע באופן שהמים אינם נמשכים על פני הקרקע שסביבותיו, וכל שכן מים הנמצאים בכלי – מותר לשוט בהם, או להשיט בהם חפצים.
[שו"ע שלט, ו, משנ"ב לג-לד; ביאורים ומוספים דרשו, 2; וראה שם, 1]