כיצד יתכן שמברך על המצות לפני אכילת הכרפס? • מי שיש לו כוס יין אחת בלבד לאיזו כוס מד' כוסות יש עדיפות ראשונה? • ואיך ינהג כאשר יש לו רק ג' כוסות? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תפ"ג במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אומר השו"ע, מי שאין לו יין בליל פסח, מקדש על הפת, דהיינו, על המצה, וכמו בכל שבתות ויו"ט, שכאשר אין לו יין מקדש על הפת, ומברך 'המוציא' במקום ברכת 'הגפן', ובוצע, ולאחר ברכת המוציא, לפני הקידוש, בוצע את המצה, כדי להמשיך את הקידוש על מצה פרוסה, משום לחם עוני, ומדברי הבה"ל יוצא, שלא יבצע את המצה לפני המוציא, כיוון שצריך שהמוציא יהיה על מצות שלימות, ואומר הבה"ל, שהשו"ע הולך כשיטת הרי"ף שסובר, שבליל הסדר נוטלים שתי מצות שלימות בלבד, ולכן, אם יבצע את המצה לפני המוציא, יחסר לו לחם משנה, אבל לדידן שנוטלים ג' מצות לליל הסדר, א"כ הוא יכול לבצוע את המצה האמצעית כבר לפני ברכת המוציא, כדי לקיים לחם עוני בפרוסה, ולעניין לחם משנה, יבצע את ב' המצות השלימות האחרות.
מניח ידיו על המצות בעת הקידוש, ומבאר המ"ב, כמו שבכל קידוש צריך להחזיק את היין, כך בקידוש על המצה, צריך להחזיק את המצה עד שגומר את הקידוש, ולאחר הקידוש מברך 'על אכילת מצה', ואוכל את המצה, ויוצא בזה יד"ח מצה, ולאחר מכן, פונה ואוכל את הכרפס וטובל במי מלח, ואינו יכול לאכול את הכרפס מקודם, כיוון שאסור לו לאוכלו לפני קידוש, ואע"פ שבכל פעם אוכלים קודם את הכרפס, ואח"כ את המצה, אבל כאן אין לו אפשרות אחרת, והשאלה היא האם מברך על הכרפס, שהרי אוכל אותו בתוך הסעודה לאחר שבירך המוציא, ומביא המ"ב שהדבר תלוי, אם לוקח כרפס ממינים כאלו שבאים למשוך תאוות המאכל, הם נחשבים כבאים מחמת הסעודה, ולא יברך עליהם, אבל אם לקח ממינים אחרים, מברך עליהם.
אומר 'מה נשתנה', וכל ההגדה עד 'גאל ישראל', וכיוון שאין לו יין, לא יאמר 'יהללוך' בחתימה, כיוון שחתימה נתקנה דווקא על הכוס, אבל הפר"ח סובר, שיאמר בחתימה, והכוס אינה מעכבת, שהרי בבית הכנסת אומרים יהללוך בלי כוס.
לאחר מכן מברך על המרור ואוכל, ואומר המ"ב, שטובלו בחרוסת, ולאחר מכן, אע"פ שנטל ידיו לפני הקידוש, נוטל ידיו שוב, כיוון שהפסיק בהגדה ובהלל, אבל אם כיוון בנטילה הראשונה לגמור סעודתו ולשמור ידיו שלא לטנפם, לא יברך, ולאחר מכן כורך מצה ומרור בלא ברכה, ואע"פ שהפסיק הרבה באמירת ההגדה לאחר הברכה הראשונה שבירך על המצה, בכ"ז לא יברך שוב על המצה בכורך, ואח"כ יגמור הסעודה וכל הסדר בלי כוס יין.
אומר הרמ"א, אע"פ שאדם שאין לו יין, לא יקדש על חמר מדינה, אבל בד' כוסות הדין שונה, ומשום מצות ד' כוסות, יקח חמר מדינה ויקיים בזה מצות ד' כוסות, והמ"ב אומר, שאדם שיש לו כוס יין אחת בלבד, יקיים בה את מצות כוס ראשונה של הקידוש, ואע"פ שבשאר שבתות השנה מקדש על הפת, מ"מ בלילה הזה שתיקנו חז"ל ד' כוסות, תיקנו לקדש על היין ולא על הפת, ואם יש לו שתיים, יקדש על אחת, ויברך בהמ"ז על השנייה, כיוון שיש עניין שבהמ"ז תהיה על הכוס, ואם יש לו ג' כוסות, השנייה יקח להגדה, והשלישית לבהמ"ז, וחצי ההלל שלאחר בהמ"ז יאמר בלי כוס.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א