מותר לאכול אכילת עראי מחוץ לסוכה, כיון שגם בכל ימות השנה מצוי הדבר שאוכלים אכילת עראי מחוץ לבית, ואם כן, אין אכילה זו סותרת למצות "תשבו – כעין תדורו". אכילת עראי פירושה – לחם בכמות הפחוּתה מ'כביצה' (45-53 סמ"ק, לשיטות השונות), או פירות, בשר, דגים ומאכלי חלב, בכל כמוּת שהיא. וכן מותר לשתות מים ומשקאות קלים ללא הגבלה מחוץ לסוכה.
והמקפיד לאכול ולשתות דוקא בסוכה – 'הרי זה משובח'. ויש שכתבו שהעושה כן מקיים בכך את מצות הישיבה בסוכה; יש שכתבו שאינו מקיים את מצות הישיבה בסוכה, והמעלה בהקפדה זו היא שעל ידהּ לא יטעה ויאכל אכילת קבע מחוץ לסוכה; ויש שצידד שיש בכך מעלה של 'חיבוב מצוה' בלבד.
ברם, עוגה, או תבשיל העשוי מִדָגָן, בכמות הגדולה מ'כביצה' – חובה לאוכלם בסוכה, אך אין לברך עליהם 'לישב בסוכה' אלא כשנאכלים בדרך של 'קביעות', כלומר, כארוחה בפני עצמהּ, או בהתקבצות של מספר אנשים לארוחה, וכן כשהעוגה נאכלת כ'סעודה' שלאחר הקידוש בשבת בבוקר, או שהאוכֵל משתהה בסוכה לאחר אכילתה. ואף בבשר, דגים, ביצים, מוצרי חלב, וכדומה, כשהם נאכלים ב'דרך קביעות' – ראוי להחמיר ולאוכלם בסוכה, אך אין לברך עליהם 'לישב בסוכה'.
ואדם הנמצא באמצע סעודת פת – יתכן שאסור לו לאכול מחוץ לסוכה כל מאכל שאין צורך לברך לפניו במהלך הסעודה – כגון דגים, מרק, בשר ותוספות שונות – מכיון שהם נחשבים כחלק מהסעודה.
[שו"ע או"ח תרלט, ב, משנ"ב יב, יג, טו ו־טז, שעה"צ כט, וביה"ל ד"ה אם; ביאורים ומוספים דרשו, 16, 18 ו־20]