"ואתה תשוב ושמעת בקול ד'" (דברים ל', ח')
מה עדיף קירוב קרובים או קירוב רחוקים?
ש. האם עדיף לעסוק בקירוב רחוקים או לעבוד עם ה"קרובים"?
ת. בוודאי ש"קירוב קרובים", והכי חשוב לעבוד עם הקרוב ביותר- הוא עצמו, בכל אחד ואחד יש את ה"רחוקים", שבתוכו וחייבים לקרבו…
להשיב בן לאביו
שיחת רבינו בא' מכינוסי לב לאחים: הנה כלל ישראל לדאבוננו בזמן האחרון חלק גדול מכלל ישראל כבר רחוק וכאילו נאבד ח"ו, והרי הם כולם בנים של הקב"ה א"כ צריך להיות הרגש שהקב"ה כביכול איבד את הבנים שלו ואם אבא איבד את בנו ויבוא מישהו ויחזיר לו את הבן איזה שמחה הוא גורם לאבא שלו שמחזיר לו את הילד שנאבד ממנו.
וכל אחד שמחזיר ילד לתורה לדאבוננו יש ילדים שהם בבחינה שנאבדו למצוות והוא כאילו מביא להקב"ה את הבן שלו והשמחה שיש להקב"ה אין לשער ואין לתאר ובן אדם שעובד עם מחשבה כזאת שהולך לעבוד למטרה הזו כדי להחזיר את הבן לאבא שלו את השמחה שהוא גורם להקב"ה אין לתאר וממילא הוא בעצמו צריך להרגיש שמחה שיכול להיות לו את הזכות להחזיר בנים לאביהם שבשמים, ובזכות הזה שאין לך זכות גדול מזה ושמחה גדולה מזה שהוא גורם להקב"ה, בודאי כל אחד יצליח אם יעשה ברגש כזה וירגיש את זה שהקב"ה יצליח דרכו וכולנו נזכה עי"ז שנגיע למצב שישיב הקב"ה לב בנים וגו' שכל כלל ישראל ישובו אליו, ואז הקב"ה ישמח, וכשהקב"ה ישמח ממילא כולנו נזכה לאור הגדול מה שעי"ז יתקיים 'ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים' ונזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו אמן.
מה מתחילים ללמוד עם בעל תשובה?
בכינוס בעניני קירוב רחוקים ארגנטינה (אייר תשס"ו) נשאל רבנו:
ש. אברך הלומד עם יהודי שמתעניין ביהדות. במה להתחיל ללמוד עם בעל תשובה? עניני אמונה או משהו אחר?
ת. שור שנגח את הפרה! רק ללמוד, ולא להתווכח עמו בשום דבר. אחרי זמן הוא יתחיל להתקדם ולעלות, אבל כ"ז שע"י שהאברך ילמד אתו שור שנגח , בלי שום ויכוח, בלי שום הסברים והוכחות, המאור שבה מחזירם למוטב…
האם ללמוד עם מי שחנותו פתוחה בשבת
ש. יש כאן קבוצה של סוחרים חילוניים שכבר תקופה מסוימת הם באים לשמוע דברי מוסר וללמוד אבל החנויות שלהם פתוחות בשבת ולטענתם, הם פשוט לא יכולים לסגור, ואינם מתכוונים לסגור. האם להמשיך ללמוד איתם?
ת. במה שאתה לומד אתו, אתה לא גורם לו עבירה. אלא מאי? הוא עושה עבירה והוא ממשיך בסורו. יתכן, שבמשך הזמן הוא יפסיק, בעוד שנה, שנתיים, או יותר שנים, אולי הוא יסגור החנות. השאלה האם זה כדאי? כדאי! אולי במשך הזמן יסגור.
שום דבר לא יצא מתלמידים שלומדים בישיבה שלא על טהרת הקודש
ש. יש כאן תלמידים בגילאי 13-20 מבתים של קירוב ומאד קשה להם הלימוד. ואם ימשיכו להלחיצם ללמוד כל היום, הם יצאו לתרבות רעה. האם יש אפשרות ללמדם אומנות ויש חשש שמא אחרים גם ימשכו?
ת. יש כאלה שניסו את זה, והעובדה היא שלא יצא מהם כלום. באר"י היה בי"ס כזה שחצי יום למדו וחצי יום עבדו, ושום דבר לא יצא מהם. כולם נשארו אותו הדבר, כמו חילונים. התפקיד שלנו זה רק תורה, לחנך רק על טהרת הקודש, ליסד ישיבות רק על טהרת הקודש.
מדברים אחרים לא יצא כלום. משיטות אחרות, מלבד שאין לעשות כך, לא יצא כלום. הם לא הגיעו למצב של קבלת התורה, לישיבות.
אנחנו עושים רק כמו רצון ד' ומחנכים לתורה בטהרתה בלבד, ומי שייצא ייצא, אנחנו עושים רק את המוטל עלינו. התורה ניתנת בסיני, בטהרתה וכך עלינו למוסרה לדורות הבאים, ואור שבה יחזירם למוטב. וישיבות שיש בהם יחס יותר אישי, לפי רוחו של כל אחד? אם זו ישיבה על טהרת הקודש רק שרמתה נמוכה יותר, זה משהו אחר. מלימוד מקצוע, לא יצא מהם שום דבר. הם יהיו כמעט חילונים.
אמר לו החפץ חיים: אל תדאג, טפשים לא יחסר. אנחנו צריכים את תלמידי החכמים…
מישהו סיפר לי שכשמרן החפץ חיים זצ"ל נסע להיפגש עם ראש הממשלה בפולניה, אמרו כולם שהוא דיבר באידיש.
זה נכון, הח"ח דיבר באידיש וראה"מ שקראו לו ברטל והוא ידע גרמנית, ממילא כשהח"ח דיבר באידיש הוא קצת הבין. והיה אחד בשם אשר מנדלסון שהוא שהיה חבר בפרלמנט הפולני (בפולין היה סיים והיה פרלמנט, כמו בארה"ב הסנט ובית הנבחרים) והוא היה ג"כ שם ואמר לחפץ חיים: אתה רואה שצריך ללמד פולנית? השיב לו ח"ח: אל תדאג, טפשים לא יחסר. אנחנו צריכים את תלמידי החכמים…
הרצאות בתערובת גברים ונשים
ש. איזה אמצעים מותר לעשות בשביל קירוב. האם מותר לתת הרצאות וסמינריונים לחילונים לגברים ונשים בתערובת, שאחרת הם לא יבואו…
ת. שלא יבואו! אין היתר לעשות שום עבירה בשביל זה. אסור לעשות עבירה כדי לקיים כביכול מצוה. אנו מחויבים לעשות רצון ה', רק בדרך שהיא רצונו…
(מתוך כאיל תערוג נצבים תשע"ו)