השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מהם סדר הפטרות מי"ז בתמוז ועד סוכות? • איך יתכן שלאחר יוה"כ קוראים הפטרה שהיא מענייני תשובה? • האם צריך לומר שלום עליכם דווקא לג' אנשים נפרדים? • ומה מפטירים כשיש חתן בבית הכנסת? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן תכ"ח סעיף ח' עד סוף הסימן במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
מי"ז בתמוז ואילך עד תשעה באב, מפטירים בהפטרות כאלו שעוסקים בעניין פורענות, והם נקראות, תלתא דפורענותא, ולאחר תשעה באב, במשך שבעה שבתות מפטירים בהפטרות שעוסקים בענייני נחמה, והם נקראות שבע דנחמתא, ולאחר מכן תרתי דתיובתא, דהיינו, שתי הפטרות מענייני תשובה.
תלתא דפורענותא הם, 'דברי ירמיהו', 'שמעו דבר ה', 'חזון ישעיהו', ואם טעה הבעל קורא, ובפרשה הראשונה של תלתא דפורענותא, הוא הפטיר את פרשת השבוע, בשבוע שלאחר מכן, יחבר את שתי ההפטרות, דהיינו, יחבר את דברי ירמיהו ואת שמעו, ויקרא את שתיהם יחד.
שבע דנחמתא הם, 'נחמו', 'ותאמר ציון', 'ענייה סוערה', 'אנכי', 'רני עקרה', 'קומי אורי', 'שוש אשיש'.
תרתי דתיובתא הם, ביום צום גדליה במנחה מפטירים 'דרשו ה' בהמצאו', ובשבת שבין ר"ה ליוה"כ מפטירים 'שובה ישראל עד ה' אלקיך', וכשר"ה חל ביום שני או ביום שלישי באמצע השבוע, שאז יוצא שתהיה שבת בין יוה"כ לסוכות שקוראים בה בפרשת האזינו, הפטרת האזינו היא 'וידבר דוד', וי"א שכשר"ה חל בימים ב' או ג', שאז קוראים פרשת וילך בין ר"ה ליוה"כ, מפטירים בו 'דרשו ה' בהמצאו', והטעם מבאר המ"ב, משום שכתוב 'דרשו ה' בהמצאו' ואמרו חז"ל שאלו הם י' ימים שבין ר"ה ליוה"כ'.
בשבת שבין יוה"כ לסוכות שקוראים האזינו מפטירים 'שובה', ואע"פ שזה אחרי יוה"כ ומדוע מפטירים מענייני תשובה? מבאר המ"ב, שיפה צעקה לאדם בין קודם גזר דין בין לאחר גזר דין, אבל המנהג הוא כסברא ראשונה שמפטירים 'שובה' בין ר"ה ליוה"כ.
בשאר שבתות השנה מפטירים מעין הפרשה, וכשקוראים שתי פרשיות, מפטירים בפרשה האחרונה, מלבד פרשיות אחרי מות קדושים שמפטירים את הפטרת אחרי מות, והיא, 'הלוא כבני כושיים', והטעם שלא מפטירים בהפטרת קדושים מבאר המ"ב, כיוון שהפטרה זו מזכרת מתועבת ירושלים ולא ראוי לקרוא אותה.
כשיש חתן בבית הכנסת, מפטירים 'שוש אשיש' שעוסקת בעניין חתן, אבל שום הפטרה מההפטרות הנ"ל לא נדחים מפני הפטרת חתן, אלא קוראים אותם ולא את הפטרת חתן, אבל הפטרה רגילה של שבת, דוחים מפניה.