- מתי התקיימה 'שבת מירון' הראשונה?
כ"ק האדמו"ר מלעלוב זצ"ל בעל ה'ברכת משה' היה הראשון שייסד נסיעה קבועה למירון מדי שנה עם קהל חסידיו. היה זה בשנת תש"ד, כשהרבי הגיע אל המושב ראש פינה כדי לקצור חיטים למצות מצוה, ומאחר שלא ניתן היה לשוב לירושלים, נשאר באותה שבת, פרשת בהעלותך, בציון הרשב"י, ומאז החל במסורת של 'שבת בהעלותך' במירון.
- שבת מירון כשבת יארצייט לקדושי השואה
בישיבת 'חוג חתם סופר' קיימת מסורת של נסיעה למירון בשבת פרשת בלק, החל משנת תשכ"ט. את הסיבה ששבת פרשת בלק נבחרה, הסביר הגרי"ש, שמאחר שבי"ז בתמוז נקבע יום היארצייט של אביו שנעקד עם המוני בני עדתו בשנות הזעם של השואה, והיות שאין לו מקום קבורת אבות ששם יוכל לעלות ולהתפלל, ביקש לשהות על ציון הרשב"י בשבת היארצייט, מקום שבו כלולות נשמות כל ישראל. השבת הפכה למסורת, ובשנים האחרונות מגיעים כ-700 אנשים לשבת כזו.
- שבת מירון בכל שבת מברכין
הגה"צ רבי אשר פריינד זצ"ל הנהיג סדר קבוע של שבתות מברכין במירון, שבהן כל הרוצה יבוא ויסעד על שולחנו של ארגון 'יד עזרה' שהקים. בחצר סלונים נהגו במשך שנים רבות לנסוע לשבות במירון בשבת שלפני שבת סליחות, אולם המסורת פסקה מספר שנים לפני פטירתו של האדמו"ר בעל 'נתיבות שלום' זצ"ל. חסידי נדבורנא נהגו לנסוע למירון לשבת פרשת נח. שבת נוספת היא של חסידי פינסק קרלין, המתקיימת בשבת פרשת פינחס ונערכת כבר למעלה מעשר שנים.
- ה'לופט תורה' של 'המתמידים' במירון
בקהל עדת ירושלים 'המתמידים', מסורת הנסיעה לשבת מירון היא כבר כשלושים שנה, בשבת פרשת לך-לך. בסיומה של סעודת ליל השבת יוצא רב הקהילה הגר"ל מינצברג לטיול בגבעות שסביב לציון, שם מתקיים מסע מופלא שזכה לכינוי 'לופט תורה' – תורה הנאמרת בטיול של שאיפת אוויר, ורובה בנויה על אדני הזוהר ותורת הקבלה.
- היכן מתקיימות שבתות-מירון לאורך כל השנה?
בויז'ניץ, בגלל הציבור הענק והרצון להתאים את אווירת השבת בציון לכל גיל ומעמד, נערכות שבתות מירון באופן מחולק ומסודר, כשבכל שבת קבוצה אחרת עורכת נסיעה. פעם צעירים, בשבתות אחרות אברכים צעירים ויש שבתות לאברכים מבוגרים יותר, כשהדגש הוא לשלב בקבוצות אנשי חינוך מתאימים לגיל ולאווירה כדי להגביר את התועלת.
(מתוך כתבה באתר JDN – http://www.jdn.co.il/gallery/349121)