מה העניין המיוחד בלארח בחורי ישיבה?

מה טעם המנהג בלאכול מלח בסוף הסעודה, ומדוע היום כבר לא נוהגים כן?
מדוע לא מסירים את המפה עד לאחר ברכת המזון?
ומה העניין המיוחד בלארח בחורי ישיבה?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

סימן קע"ט סעיף ה'

– איזה דברים קרויים הסח הדעת בסעודה שצריך לחזור ולברך –

בעה"ב המגיש מיני פירות שונים לאורחים, כיצד ינהגו בברכה ראשונה? | טעם אכילת מלח ושתיית מים בסוף הסעודה | מדוע לא נוהגים זאת בימינו?

כאשר אורחים מתארחים על שולחנו של בעה"ב, ומגיש להם בעה"ב כל מיני פירות, אע"פ שהם לא יודעים איזה מינים בעה"ב יגיש להם, וגם לא יודעים האם בעה"ב בכלל יגיש להם עוד מין, בכ"ז בברכה אחת שמברכים על הפרי הראשון, פוטרים את כל הפירות שבעה"ב יגיש להם, והטעם, כיון שהם סמוכים על שולחנו של בעה"ב, הם סומכים בדעתם שכל מה שהוא יביא להם, הם יאכלו.

סעיף ו'

יש ענין בסוף הארוחה לאכול מלח, ובסוף השתייה לשתות מים, והיום לא נוהגים כך, ומבאר המ"ב, שהטעם הוא כיון שבכל האכילות שלנו מעורב בהם מלח, ובכל השתייה מעורב מים.

טעם הדין הוא, שאם לא עשה זאת, ביום ידאג מפני ריח הפה, ובלילה מפני ריח הפה ומפני אסכרה, ומי שאוכל מלח אחר אכילתו, צריך לאוכלו, לא בגודל, לא בזרת, ולא באצבע, אלא באמה ובקמיצה, והטעם, שאם אוכל בגודל, זה עלול להביא אותו לקבורת בנים, ולא בזרת שמביא לידי עניות.

סימן ק"פ סעיף א'

– דיני פירורי הפת –

לא להסיר המפה והלחם קודם בהמ"ז | טעם הדין | ישייר פת על שולחנו | מעלת הארחת בני תורה על שולחנו | מה הדין להביא פת שלימה על שולחנו? | כיבוד הבית קודם נטילת מים אחרונים |

אין להסיר את המפה והלחם מן השולחן עד לאחר בהמ"ז, והטעם מבאר המ"ב,

א. שיהיה ניכר שמברכים להשם יתברך על כל טובו הגדול שהכין מזון לכל בריותיו.

ב. אין הברכה שורה אלא על דבר מלא ולא על דבר ריקם, וכמו שמצאנו בשמן, שהיה מעט ושרתה בזה ברכה.

סעיף ב'

צריך לשייר פת על שולחנו כדי שיהיה מזומן לתת לעני, ומבואר במ"ב, שאלו שמאכילים בחורים בתוך ביתם, זה כמו שהם מקריבים תמיד של בוקר ותמיד של בין הערביים, וכן מקיימים בזה צדקה, וכן דברי תורה שאומר הבחור על השולחן.

לא יביא פת על השולחן כיון שזה נראה כמו עבודת כוכבים, אלא ישייר פת.

סעיף ג'

קודם שנוטל ידיו, יכבד הבית שלא ישארו שם פירורים וימאסו במים של הנטילה, ואפי' שמותר לאבד פירורים שאין בהם כזית, בכ"א חוששים שמא השמש יהיה עם הארץ, והוא לא ידע שרק פירורים פחות מכזית מותר, ופירורים שיש בהם כזית אסור, ויביא לידי איבוד אוכלים, וזה דבר לא טוב.