פסחים מח
מה היתה תשובתו של הרה"ק רבי שלמה מזוועהיל זי"ע לגבי אכילת מצות מכונה?
איזהו שיאור כל שהכסיפו פניו כאדם שעמדו שערותיו
צדיקי הדורות רמזו שבכלל ׳החמץ׳ שנצטווינו לבערו מן העולם, יש לבער את ה׳חמץ׳ השוכן בלב האדם ובפרט בענינים שבין אדם לחברו, כדברי העבודת ישראל (בסו״ד לשבת הגדול) על המשנה (פסחים מח:) 'איזהו שיאור כל שהכסיפו פניו, כאדם שעמדו שערותיו׳, וכך גם נפסק בשו״ע (סי' תנט ס"ב) על בצק שהכסיפו פניו כאדם שעמדו שערותיו, האוכלו פטור מכרת אך אין זה מצה, ואומר שם המשנה ברורה שאסור באכילה ובהנאה. וכתב המגן אברהם (שם סק"ה) 'וצריך לדקדק בזה כי הוא מצוי ואין איש שם על לב'. וכתב העבודת ישראל שיש בזה רמז על אותם אנשים, שאומרים דברי חידודין לחבריהם ומלבינים פניהם כרבים, ואזל סומקא ואתא חיורא, וזהו ׳שהכסיפו פניו׳ זהו בוודאי חמץ גמור, דהיינו עצת היצר הרע, ואין איש שם על לב, כדברי המגן אברהם, 'אני רק מתלוצץ', ובודאי מי שרוצה להיות ירא שמים יהיה נזהר מזה החמץ, ולבערו מכל וכל׳.
לאחר נישואיו של הרה"ח רבי שלמה פרישטיק ז"ל עם בתו של הרה"ק רבי גדליה משה מזוועהיל זי"ע, לא ידע מה לעשות בפרוס חג המצות, כי אביו נהג לאכול מצות מכונה ואילו אצל זקינו הרה"ק רבי שלמה מזוועהיל זי"ע זה היה דבר חמור מאד, וכיון שעמד לערוך את ה 'סדר' על שלחן אביו לא ידע מה לעשות, הלך להתייעץ עם רבני ירושלים , והם יעצו לו לשאול את פי הרה"ק מזוועהיל עצמו. ברחימו ודחילו העלה את ספיקו על הכתב, ומסרו לידיו של ר' שלומ'קה אשר קרא את השאלה במהירות, ובתוך כדי דיבור ענה לו ברורות 'וכי סבור אתה שבשמים ישאלו אותך אם אכלת 'מאשין מצות' [-מצות מכונה] או לא, בשמים ישאלו אותך שתי שאלות, האם שמרת את עיניך מלהסתכל בראיות אסורות, והאם שמרת את פיך לבלתי תפגע ח"ו ביהודי…'
(באר הפרשה)