הרב בנימין בירנצוייג שליט"א
האם ראוי לעשות מגילת אסתר עם ציורים?
נהוג היום בהרבה מגילות אסתר המודפסות, שעושים ציורים ותמונות של סיפור המגילה, ויש אף שעושים כן במגילות העשויות מקלף. ומצינו ברמ"א (סימן צ סעי' כג) שכתב על דברי השו"ע שאסר להתפלל כנגד בגדים המצוירים, כדי שלא יבטל כוונתו בתפילה, שהוא הדין שאסור לצייר ציורים בספרים שמתפללים בהם, שלא תתבטל הכוונה.
ומטעם זה כתב הא"ר (סי' תרצא ס"ק ז) שיש להחמיר גם במגילת אסתר שלא לעשות ציורים ותמונות, כדי שלא תתבטל הכוונה בעת הקריאה, אלא שסיים, שיש לחלק שבתפילה צריך יותר כוונה מאשר בקריאת המגילה.
ולעניין שרטוט ציורים במגילה העשויה מקלף, כתב הא"ר (שם) שאין לעשות כן לכתחילה, כי לכתחילה צריך לעשותה כמו ספר תורה, ובספר תורה פשוט שאסור לצייר בו [מאידך, בשו"ת זרע אמת (ח"א סי' ק) כתב שבמקומו נהגו להוסיף ציורים במגילה].
ואם הוסיף כתוביות מתחת לציורים, דעת הגרי"ש אלישיב (אשרי האיש ח"ג פמ"ג סל"ט) שאף שמגילה עם ציורים אפשר להכשירה, מ"מ כיון שהוסיף כתוביות המגילה פסולה.
ואותם שמציירים בסידורים תמונות של מזלות בתפילת גשם, כתב הט"ז (יו"ד סי' קמא ס"ק יג) שלא יפה הם עושים, שאין לעשות צורת מזלות, ובנקודות הכסף (שם) כתב, שכיון שעושים כן רק כדי להבין ולהורות, הרי זה מותר. ועוד, שהרי אינם עושים צורה גמורה.
האם מותר להתפלל כנגד תמונת ה'כותל המערבי'?
ישנם בתי כנסיות שיש ציור של הכותל המערבי במזרח בית הכנסת או על ארון הקודש, והשאלה האם זה נכלל בהלכה שאין לצייר ציורים בבית הכנסת כדי שלא תתבטל כוונתו בתפילה, וכמו שכתב המשנ"ב (סימן צ ס"ק עא) על דברי השו"ע והרמ"א שאין להתפלל כנגד בגדים מצויירים, ולצייר בסידורים כדי שלא תתבטל הכוונה, שכמו כן יש להזהר שלא לצייר ציורים בכותל בית הכנסת נגד פניו של האדם, אלא למעלה מקומת איש. ואולי יש לומר שציור של הכותל מועיל לכוונה בתפילה?
ואף שכתב הגרש"ז אויערבך (משנ"ב ביצחק יקרא) שבזמננו יש להמנע מלצייר בכותלי בית הכנסת אף מעל קומת איש, כיון שהדרך להסתכל גם למעלה ובא לידי ביטול הכוונה. אכן, מפשטות דברי הפוסקים והמשנ"ב לא משמע כן. וכן מובא באורחות רבנו (ח"א עמוד נז) שהגרי"י קניבסקי התפלל בסוכתו [כשהיה חולה וחלש] מול תמונות וציורים שהיו מעל קומת איש.
ונשאל הגר"ח קניבסקי דעת נוטה (ח"א תשובה צז), האם הלכה זו נאמרה גם על ציור של הכותל המערבי שאולי אף אם יביט בו, יועיל לו לעורר הכוונה? וכתב שטוב להיזהר [והוסיפו שם בהערות 89, שהצד להתיר הוא מההלכה המובאת בסימן צד ס"ק ג שהעומד להתפלל יחשוב בלבו כאילו עומד לפני מקום קודש הקודשים, והיה צד אולי ציור כזה מועיל לכוונה זו, ומ"מ כתב מרן הגר"ח קניבסקי שיש להיזהר].
מה היתה עצתו של החזו"א כדי שלא לצייר דמות אריה על פרוכת ארון הקודש?
נהגו לעשות ציורי אריות ובעלי חיים מעל ארון הקודש או על גבי הפרוכת, ורבים כתבו בזה לאסור כמבואר בשו"ת המבי"ט (ח"א סימן ל) ובט"ז (יו"ד סי' קמא ס"ק יד) ובברכי יוסף שם (ס"ק ג) ובדרכי תשובה שם (ס"ק מח), ואף תמונות של י"ב המזלות כתב בשו"ת פרי השדה (ח"א סי' ס) שאין לציירן בבית הכנסת.
אמנם, בשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ב סוף סי' נה) כתב שנוהגים לעשות צורת אריות וכדעת רוב הפוסקים שהתירו, ואין למחות.
ועצה לענין זה אמר הגרי"י קניבסקי בשם מרן החזו"א (ארחות רבנו ח"א עמ' יב), שבעת שעשו את ארון הקודש בישיבת 'בית יוסף' בבני ברק, עשו עליו צורת שני אריות מלמעלה כנהוג בכל בית כנסת, ואמר מרן החזו"א לעשותן כצורת חתול שלא תהיה להן צורת אריה [ראה מה שדנו בזה ביו"ד סי' קמא הט"ז ס"ק י ג והש"ך ס"ק ל], ואפשר להוסיף עליהן רעמה שיראו כאריות, וכן הורה למעשה הגרי"י קניבסקי בעת עשיית הפרוכת בבית כנסת 'לדרמן', אלא שלמעשה לא היה ניחא לו כלל בצורת חיות ורקמו בלא חיות כלל.
האם מותר לשליח ציבור להתפלל כנגד הזכוכית של ה'שיויתי' שבעמוד הש"ץ?
מצוי הוא שבעמוד השליח ציבור קבועה זכוכית ועליה המילים 'שויתי ה", ופעמים שזכוכית זו חלקה, ונשקפת ממנה דמותו של השליח ציבור בעת שמתפלל.
והנה במשנ"ב (סימן צ ס"ק עא) כתב, שאסור להתפלל כנגד המראה, דמחזי כמשתחווה לבבואה שלו, והוסיף המשנ"ב שזה אסור אף בעיניים סגורות, כי בעיניים פתוחות בלאו הכי אסור מצד שמבטל כוונתו בתפילה.
הגר"ח קניבסקי (דעת נוטה ח"א תשובה צח עמ' רעח) כתב שאם אין בבואתו משתקפת באופן ברור ובמלואה, אלא רק מקצתה, המנהג להקל ומכל מקום טוב להסב פניו [וראה גם בדעת תורה למהרש"ם סימן צ סכ"ג שכתב שאולי מותר להתפלל כנגד צל של אדם כיון שאינו בבואה ממש].
ובשו"ת שבט הלוי (ח"ט סי' כא) לימד זכות על המתפלל כנגד ה'שויתי' שלפני הש"ץ, שנעשו האותיות מזהב כעין מראה, ולא נעשה לשם מראה לראות צורתו, אלא לשם קדושת 'שויתי', ובזה אין חשש שמתפלל לבבואה שלו.
ולהתפלל כנגד חלון שבלילה הוא כמו מראה, הגרי"י קניבסקי (ארחות רבנו ח"א עמ' נז) נזהר בזה. ובבית כנסת 'לדרמן' כשעשו ארון קודש חדש מצופה בפורמייקה מבריקה, שמשתקפת בבואתו של המתפלל כנגדה, הורה שלא יתפללו כנגדם כמו שאסור להתפלל כנגד המראה.