מהלכות מלאכת 'בישול'
* מאכל שאינו מבושל לחלוטין – אף אם הוא ראוי לאכילה בשעת הדחק, יש בו איסור בישול בכל תוספת בישול הניכרת בו, עד להשלמת בישולו לחלוטין.
* מאכל שאינו טעון בישול, כגון פירות הנאכלים חיים, וכאשר מבשלים אותו הוא משתבח במידה כלשהי – בישולו אסור מדאורייתא; ואם אינו משתבח כלל, בישולו אסור מדרבנן.
* מידת החוֹם שבה עוברים על איסור בישול בשבת היא: 'היד סולדת בו', ופוסקי זמננו השוו מידה זו למידות חוֹם שונות ב'מעלות', הנעות בין 40 ל־52 מעלות צלזיוס.
* תבשיל נוזלי שהתקרר – לדעת הרמ"א, כל שנותרה בו חמימות, אין בו איסור בישול. ונחלקו אחרונים בדעתו – האם בישול תבשיל שהתקרר לחלוטין אסור מדאורייתא, או רק מדרבנן.
* ההיתר הנ"ל לדעת הרמ"א, הוא רק כאשר החמימות שבתבשיל נותרה בו, משעה שהתחמם במידה שהיד סולדת בו, אולם תבשיל נוזלי שהתקרר לחלוטין, וחיממוהו מעט, דינו כדין תבשיל קר לחלוטין.
הנחת מאכלים על גבי האש בשבת
* תבשיל שאין בו איסור בישול, אסור מדרבנן להניחו בכלי העומד על גבי האש, אבל מותר לחממו על ידי הנחתו על גבי סיר מלא העומד על גבי האש.
* מאכל בלתי מבושל, אסור להניחו בשבת על גבי סיר העומד על גבי האש, אם יתכן שיתחמם עד לחוֹם ש'היד סולדת בו'. ואף אם בכוונתו להסירו בטרם שיתחמם, אסור להניחו שם, מחשש שישכח להסירו.
דיני 'כלי ראשון' ו'כלי שני'
* תבשיל שב'כלי ראשון' שהוסיפו לו בשבת תבלין בלתי מבושל – נאסר באכילה; אך אם היה מתובל קודם לכן, ואין בכמות התבלין הנוספת כדי לתבל את התבשיל בפני עצמה – יתכן שאינו נאסר.
* מכיון שאין אנו בקיאים במידת כוח הבישול של 'כלי שני' ביחס לכל מאכל, אסור להכניס אף לכלי שני כל מאכל בלתי מבושל; ובדיעבד אין המאכל נאסר באכילה. ומים ושמן, אינם מתבשלים בכלי שני.
* מלח הוא 'קְשֵׁה הבישול' עד שגם כלי ראשון (שאינו עומד על האש) אין בכוחו לבשלו; וכן הלכה. ויש אומרים שהוא מ'קַלי הבישול' עד שאף כלי שני יש בכוחו לבשלו; ולדעת הרמ"א רצוי להחמיר.
* מים חמים שבכלי ראשון, יש בכוחם לבשל מים קרים המתערבים בתוכם. ואיסור זה, הוא רק כאשר קיימת סבירות שהמים הקרים אכן יתחממו.
* עירוי מים חמים מכלי ראשון על מאכל מוצק, אסור אף אם כמות המים קטנה, וכמות התבשיל המוצק גדולה, כיון שהמים מבשלים את ה'קליפה' במקום שבו הם פוגעים בתבשיל.
* כוס שיש בה טיפות מועטות שהתבשלו והתקררו – נחלקו הפוסקים אם צריך לנגבה לפני מזיגת מים חמים מכלי ראשון לתוכה. ואם הטיפות לא התבשלו – דעת פוסקים רבים שחובה לנגבה; ויש אומרים כי דַי בניעור הכוס.
* מַצֶּקֶת שהוציאו בה מים חמים, או תבשיל מ'כלי ראשון' העומד על האש – יש אומרים שדינה ככלי ראשון; ויש להחמיר בכך במיוחד כאשר המצקת הושהתה בתוך הכלי ראשון עד שתכולתה רתחה.
* המסת קרח בידיים – אסורה בשבת. אולם, מותר להניחו באוויר החדר, כדי שיפשיר וימס מאליו. ויש מתירים רק באופן שכאשר הוא נמס הוא אינו ניכר בפני עצמו. ודעת הרמ"א להחמיר לכתחילה.