יום שלישי כ"ד בסיון תש"פ
מהו 'קו התאריך'?
'קו התאריך', הינו קו דמיוני העובר מצפונו של כדור הארץ לדרומו, ועל פיו נמנים ימי השבוע לשני צדדיו, כלומר: בשעה שמצידו המערבי מתחיל יום שני, בצידו המזרחי מתחיל יום ראשון, וכן הלאה.
בענין מיקומו של הקו ממזרח למערב – דעת החזון איש היא, שהוא תשעים 'מעלות' ממזרח לירושלים, כך שההפרש בין תחילת היום בקו התאריך לבין תחילת היום בירושלים, הוא שש שעות. וישנן דעות נוספות.
וכאשר הקו נפגש ביבשה – לדעת החזון איש, היבשה אינה נחלקת לשני עברי הקו, אלא נגררת כולה למערב הקו, דהיינו לכיוונה של ירושלים, הנמצאת במערבו של קו התאריך.
[ביאורים ומוספים דרשו תפט, 73]
השוכח לספור באחד מימי ספירת העומר – כיצד ינהג בימים הבאים?
מי ששכח באחד מימי ספירת העומר לספור את ספירת העומר – עליו להמשיך ולספור בימים הבאים, כיון שלדעת ראשונים רבים ישנה מצוה נפרדת לספירה של כל יום; אך לא יברך על הספירה, אלא ישתדל לצאת ידי חובת הברכה בשמיעה מפי אחר, כיון שלדעת ראשונים אחרים המצוה היא רק בספירת כל ימי הספירה, ומאחר והחסיר יום אחד, לא יקיים עוד את המצוה, ואינו יכול לברך עליה.
והמסופק אם ספר ספירת העומר, יספור בימים הבאים עם ברכה, והנזכר בבין השמשות שלא ספר את ספירת היום החולף, עליו לספור בשעה זו ללא ברכה, מספק שמא עדיין יום הוא, ולגבי הימים הבאים – נחלקו הפוסקים אם רשאי להמשיך ולברך על הספירה.
[שו"ע תפט, ח, ומשנ"ב לה-לז; ביאורים ומוספים דרשו, 72]
הנעשה 'בר מצוה' בימי הספירה – כיצד ינהג בימים הבאים?
נער הנעשה 'בר מצוה' באחד מימי ספירת העומר, וספר כראוי עד לאותו היום – יש אומרים שהספירה שלפני הבר מצוה נחשבת לספירה אף מדאורייתא, דהיינו, שלאחר שנעשה בר מצוה וממשיך לספור את הספירה עד תמורה, הוא מקיים את המצוה מדאורייתא אף לדעה שמצוַת הספירה היא בספירת כל ימי הספירה (ראה לעיל); וכל שכן שצריך לברך על הספירה.
ויש אומרים שאכן חובתו לספור, עם ברכה, אך רק כהמשך לחיובו בקטנותו – בתור 'חינוך' – ולא כחיוב של 'גדול', ולכן אינו יכול להוציא גדול אחר ידי חובתו. ויש שכתב שאינו חייב בספירה מדין חינוך, ובנוסף, הספירה שלפני הבר מצוה אינה נחשבת לספירה, ולכן אינו רשאי להמשיך ולברך על הספירה.
[ביאורים ומוספים דרשו תפט, 79]