הרב צבי וינברג
"וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת" (בראשית כ"ז, א')
בחז"ל ישנם כמה טעמים מדוע כהו עיני יצחק, ומצינו שאדם נענש בסימוי עיניים לעוה"ב על מעשה שעושה כאן בעוה"ז.
בשדי חמד (מערכת חתן וכלה אות ג' חלק ז' עמ' 408), מביא שכתב הרב שבט מוסר (בליקוטים שאחר הדרושים) "שמעתי ממוהר"ן רוזליו שאמרו בחלום שהשותה טיטון (עישון) תחת אפריון של חתן וכלה, לעולם הבא נענש בסימוי עיניים, רמז לדבר "עשן בחופה למה" (בבא בתרא עה.), כלומר אין ראוי לעשן שם עשן.
ומביא שנסתפק בספר חינא וחיסדא (ח"א בהשמטות דף ל"ח אות ט"ו): אם הקנה שמעשן בו הוא ארוך הרבה והמעשן עומד בפנים תחת החופה ואין העשן נכנס תחת החופה אלא יוצא לחוץ, אם מותר, וכתב דאף דמתוך דברי הרב הנזכר (שבט מוסר) נראה דמותר, מ"מ לעניין מעשה צ"ע דאין לנו עסק בנסתרות. [ועיין בשולחן העזר ח"ב דל"ב ע"ד, וזכור לאברהם ח"א או"ח ע' יו"ט].
דבר זה קצת בשינוי, הביא גם החיד"א במחזיק ברכה (רי, יג) וכתב שראה כתוב למורו זקנו מהר"ר יצחק אזולאי בן החסד לאברהם ז"ל, בכתב יד, שאחר פטירת הגאון ר' שבתי פולאסטרו ז"ל, חלם שהשביע את הרב הנזכר, בשם ה' צבקות, שיגיד לו מה שאומרים בשמים על שתיית הטבא"ק, ואמר לו הרב הנזכר, שהשותהו ביו"ט משמתין אותו, והשותהו בתשעה באב מקללין אותו, וכן לשותהו ומעלה עשן תחת חופת חתנים, סימן "עשן בחופה למה" (ב"ב עה.) ע"כ.
(קב ונקי)