יום שני י"ג אדר תש"פ
מה הם הסימנים המבטיחים כי המצה נאפתה במידה שלא תחמיץ?
כלל הוא בידינו, שמצה האפויה כל צורכה אינה מחמיצה עוד לעולם. ושלושה סימנים יש לכך שהמצה אפויה כל צורכה:
א. כשפורסים את המצה לא נמשכים ממנה 'חוטי' בצק.
ב. 'קרימת' פני המצה, כלומר השתנוּת גוון פני המצה ממראה בצק למראה אפוי. וסימן זה תקף גם בשעה שהמצה כבר צוננת.
ג. המצה אינה נפרכת כשמטלטלים אותה. וסימן זה אינו תקף בשעה שהמצה כבר צוננת; אך יש אומרים שבמצות שלנו שהן דקות וגדולות, תקף הסימן כבר כשהמצה הצטננה, ובלבד שלא עבר זמן רב מהאפייה, שאז יתכן שהתייבשה.
ויש מוסיפים סימן רביעי – כשתוחבים אצבע במצה לא נדבק בה בצק; ויש חולקים.
[שו"ע תסא, ג וס"ק יג-טו; ביאורים ומוספים דרשו, 27-28]
מהו סימן 'קרימת פני המצה' המבטיח שהמצה לא תחמיץ בעתיד?
כאמוּר, אחד הסימנים לכך שהמצה אפויה במידה שאינה מחמיצה עוד, הוא 'קרימת פנים', דהיינו השתנוּת גוון פני המצה ממראה בצק למראה אפוי. ויש אומרים שאין צורך בקרימת פנים מלאה, אלא די בקרימה מעטה, המורה על כך שהמצה אפויה לשליש או למחצה; ויש אומרים שצריך שפני המצה ישתנו לגוון לבן ובלתי מבריק.
וקרימת פנים נחשבת כסימן אף במקרה שפנים המצה רך. ובמצה דקה, כנהוג, די בקרימת פנים של צידה האחד, ואילו לגבי מצה עבה מאד – יש שכתבו שאין לסמוך אף על קרימת פנים משני הצדדים, כי אם על הסימן האחר (ראה לעיל), שאין חוטים נמשכים ממנה בעת פריסתה.
[ביאורים ומוספים דרשו תסא, 33, 34 ו־36]
האם מותר להוציא את המצה מהתנור או להזיזה בתוכו לפני אפייתה?
אין להוציא מצה מהתנור טרם שנאפתה במידה הנדרשת למניעת חימוצה בעתיד (ראה לעיל), ואף על מנת להחזירה אל התנור לאלתר; מחשש שהחזרתהּ לתנור תתעכב, ובינתיים תחמיץ.
והגבהת המצה בתוך התנור בעזרת המרדה, על מנת להעבירה ממקום למקום, או להופכה – יש אומרים שהדבר מותר לכתחילה, אך אף הם עצמם נהגו להחמיר שלא להפוך את המצות בתנור. ויש אומרים שלכתחילה אין להפוך את המצה בתוך התנור, או להגביהה, בטרם נאפתה כשיעור הנ"ל, ויש שהחמירו אף שלא להזיזה כלל בתוך התנור בשלב זה.
[שו"ע תסא, ג, משנ"ב טז, וביה"ל ד"ה ויש; ביאורים ומוספים דרשו, 37]