יום שלישי ג' בסיון תש"פ
מהו סדר אמירת ה'הלל' ונוסח 'חתימת' ברכתו בליל הסדר?
לדעת השולחן ערוך, סדר אמירת ה'הלל' לאחר סעודת ליל הסדר הוא: פרקי ההלל, מ'לא לנו' עד הסוף; פרק קכו בספר תהלים, המכוּנה 'הלל הגדול'; תפילת 'נשמת כל חי', כולל ברכת 'ישתבח', אך ללא ה'חתימה' של הברכה; ולבסוף, ברכת 'יהללוך' הנאמרת לאחר 'הלל', בחתימת 'מלך מהולל בתשבחות', כרגיל. ואם טעה וחתם את ברכת ישתבח, יאמר את ברכת יהללוך ללא חתימה, כיון שחכמינו ז"ל תיקנו לומר לאחר ההלל ברכה אחת בלבד, ולא שתי ברכות.
שויש אומרים, שלאחר פרקי ההלל, אומרים ברכת יהללוך ללא החתימה; ממשיכים בהלל הגדול, ונשמת כל חי, וחותמים את ברכת ישתבח בחתימה של הלל – "מלך מהולל בתשבחות"; ויש החותמים את 'ישתבח' בחתימה הרגילה, המסתיימת במילים "חי העולמים". ואם טעה וחתם את ברכת יהללוך, לא יחתום לאחר מכן את ברכת ישתבח.
[שו"ע תפ, א, ומשנ"ב ד-ה; ביאורים ומוספים דרשו, 5]
האם צריך להחזיק את הכוס בשעת אמירת ה'הלל' בליל הסדר?
את ה'הלל' שבליל הסדר, אומרים בישיבה, למרות שבדרך כלל ההלל נאמר בעמידה; מפני שהאמירה בישיבה היא 'דרך חירות'. וטעם נוסף – מפני שההלל בליל הסדר מחולק לשני חלקים – האחד נאמר יחד עם ההגדה לפני הסעודה, והשני נאמר לאחר הסעודה – ולא רצו להטריח את האומר לעמוד פעמיים. ועם זאת, אין לאומרו ב'הסבה', אלא בישיבה רגילה, מתוך אימה ויראה.
ויש מן הראשונים שכתב שצריך להחזיק את הכוס הרביעית מ'ארבע כוסות' בידו בשעת אמירת החלק השני של ההלל; וכן נהג הגר"ח מבריסק, והסביר את מנהגו – שחכמינו ז"ל תיקנו לומר את ההלל 'על הכוס', והרי זה כ'קידוש', שתיקנו לאומרו על הכוס ומחזיקים את הכוס בשעת אמירתו. ויש אומרים שאין צורך להחזיק את הכוס בידו.
[שו"ע תפ, א, ומשנ"ב א; ביאורים ומוספים דרשו, 2-3]
האם ניתן לכבד ילד לומר את פסוקי 'הודו' ו'אנא' ב'הלל'?
את ה'הלל' בליל הסדר, ראוי לומר ב'זימון', דהיינו שיאמרוהו יחד שלושה אנשים גדולים, כדי שיאמרו את פסוקי 'הודו' ו'אנא' בצורה הנאמרת בבית הכנסת, שהאחד אומר תחילה, והאחרים אומרים אחריו. ולכן, מי שאין בשולחנו שלושה אנשים גדולים, ראוי שיחפש אורח, אשר ישלים את ה'זימון'; (ובלאו הכי, רצוי מאוד להזמין אורח לסעודת ליל הסדר).
ובאין אפשרות לעשות זאת עם שלושה אנשים גדולים, ניתן לעשות זאת גם עם האשה והבנים הקטנים. ויתֵרה מזו, אם האב רוצה לכבד את אחד הילדים הקטנים לומר 'אנא', וכולים יחזרו אחריו, רשאי לעשות כן, כדי שהילד לא יֵרדם, וכדי לחנכו במצוות; אולם, אין לכבדו באמירת פסוקי 'הודו', משום שפסוקים אלו הם בתחילת פרק, ונראה כאילו מעמיד את הקטן להיות כעין שליח ציבור, ויש בזה מעט בזיון.
[שו"ע תעט, א, משנ"ב ט, י ו־יב, ושעה"צ יב; ביאורים ומוספים דרשו, 18]