יום שני ט' בטבת תש"פ
מהו 'ליבון חמוּר' ומהו 'ליבון קל'?
כלי ששימושו במגע ישיר עם האש ללא תוספת נוזלים – לא ניתן להכשירו בהגעלה, כי אם ב'ליבון'. ליבון פירושו מגע ישיר של הכלי עם האש עד שיותזו ממנו ניצוצות, או עד שתתקלף שכבתו העליונה. סוג ליבון זה מכונֶה 'ליבון חמוּר'.
ונחלקו הפוסקים כיצד 'פועלת' הכשרת הכלי בליבון: יש אומרים שהליבון מפליט את הבליעה מהכלי ושורפהּ, ויש אומרים שאינו מפליט את הבליעה, אלא שורף אותה במקומהּ, בתוך הכלי.
ויש אומרים שלהכשרת כלי חמץ לפסח די ב'ליבון קל', דהיינו להשהות הכלי במגע עם האש עד לשלב מוקדם יותר – שאם יונח עליו קש מצידו החיצוני ישרף מֵחוּמוֹ. וניתן להקל כדעה זו בנוגע לכלי שאפשר להכשירו בהגעלה, וטעון ליבון רק במקומות שקשה לנקותם לצורך ההגעלה. ובמקרים מסוימים ניתן להקל כדעה זו אף בנוגע לכלי שטעון ליבון מן הדין.
[שו"ע תנא, ד, ומשנ"ב כח-לב; ביאורים ומוספים דרשו, 27, 30 ו־34]
האם ניתן להשתמש בפסח בחצובה העומדת על גבי הכיריים במשך כל השנה?
חצובה שמעמידין עליה סירי חמץ כל השנה על גבי האש – מעיקר הדין אין צורך להכשירה לפסח, כיון שאם יניח עליה בפסח סיר עם מאכל ללא שום לחוּת בינו לבין החצובה, אין הבליעה עוברת מהחצובה לסיר; וכמו כן, יש להניח שכל חמץ שנשפך עליה, נשרף לפני שנבלע, או לאחר שנבלע, באופן של 'ליבון', שהרי האש אוחזת בחצובה תדיר. ועם זאת, מפני חומרת איסור חמץ – הצריכו להכשירהּ ב'ליבון קל' (ראה לעיל). וכיסוי בנייר כסף – עבה, כדי שלא יקרע – מועיל במקום ליבון. ויש שהחמיר בכך גם בנוגע לאיסור בשר בחלב, וכתב שנדרשות חצובות נפרדות לבשר ולחלב.
ויש אומרים שבזמננו, שמסגרת החצובה שעל גבי הכיריים רחבה מאוד, והאש אינה נוגעת בכולהּ – אסור מן הדין להשתמש בחצובה אחת לבשר ולחלב, וכן לפסח היא טעונה 'ליבון חמור', או לפחות כיסוי בנייר כסף, כנ"ל. ורצוי להשתמש בחצובה נפרדת לפסח.
[שו"ע תנא, ד, ומשנ"ב לד; ביאורים ומוספים דרשו, 31, 33 ו־34]
מדוע לא צריך להכשיר שיניים תותבות בין בשר לחלב?
שיניים תותבות – נוהגים שלא להגעילן בין בשר לחלב, והפוסקים כתבו טעמים שונים לדבר: א. חוֹם המאכל שמכניסים לפה, בדרך כלל אינו במידה שיכול להבליע טעם בתותבות. ב. הפה נחשב כ'כלי שני'. ג. שהייה מועטת כזו אין בכוחה לפלוט ולהבליע. ד. הבל הפה פוגם מיידית את המאכל המוכנס לתוכו.
אולם, לענין איסור חמץ, נחלקו הדעות: יש אומרים שחובה להחמיר ולהגעילן לפני הפסח במים רותחים, ויש אומרים שאף צריך להימנע מאכילת חמץ חם ב־24 השעות שלפני תחילת זמן איסור אכילת חמץ בערב פסח. ויש אומרים שמן הדין אין צורך להגעילן, אך ראוי לעשות כן. ויש אומרים שאין צורך כלל להגעילן. ויש אומרים שמעיקר הדין אין צורך להגעילן, אך ראוי להימנע ממגע של מאכל ומשקה רותחים בשיניים מ־24 שעות לפני תחילת זמן איסור חמץ, עד לאחר הפסח. ויש שכתב שדין סתימות כדין שיניים תותבות. וראה עוד במקורות.
[ביאורים ומוספים דרשו, 35]