מהו השיעור הנצרך לשתיית ד' כוסות ?

י' אייר תש"פ - סימן תע"ב- סעיף ח'- סעיף ט'
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

אדם ששתה את כל ד' הכוסות ברציפות האם יצא יד"ח?האם יש חיוב למזוג את הכוס במים?  כוס שיש בו שיעור של כמה רביעיות האם יכולים לשתות ממנה כמה בני אדם כל אחד רביעית?וכיצד צריך לשתות את הכוס? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תע"ב סעיף ח' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

אומר השו"ע, צריך לשתות ד' כוסות על הסדר, ומבאר המ"ב, שכוונת הדברים היא, שיאמר ביניהם את ההגדה, ואומר השו"ע, שאם לא הפסיק ביניהם באמירת ההגדה, לא יצא יד"ח, וצריך לחזור ולשתות, ואומר המ"ב, כל שכן אם שפך את כל ד' הכוסות לכוס אחת גדולה ושתה אותה, לא יצא יד"ח, כי הוא לא הפסיק באמצע באמירת ההגדה, ולפי דעת הפמ"ג, גם אם הפסיק בינתיים באמירת ההגדה בין כמות של כוס אחת לשנייה, לא יצא יד"ח, כיוון שצריך ד' כוסות, ואומר המ"ב, שמהכוס הראשונה ואילך ששם הוא צריך לומר את ההגדה, אם הוא לא אמר את ההגדה, צריך לשתות שוב את אותם כוסות, וצריך לברך על כל כוס וכס ואין זה מוסיף על הכוסות, כיוון שלא יצא יד"ח בראשונה, וכל כוס שהוא שתה ולא הפסיק בינה לבין הכוס הקודמת באמירת ההגדה, לא יצא יד"ח אותה כוס, וצריך לשתות אותה שוב, ואם שתה את הכוס הרביעית לאחר השלישית ולא הפסיק ביניהם באמירת ההגדה, לא יצא יד"ח הכוס הרביעית, וצריך לשתות אותה פעם נוספת.

מתבאר מתוך דברי המ"ב, שאין חיוב למזוג את הכוס במים, אלא רק אם רוצה יכול למזוג את הכוס, ומבואר בשעה"צ שלא כמו בזמן חז"ל שהיינות היו חזקים, ואז יש מצוה לכתחילה למזוג את הכוס כדי ששתיית היין תהיה נוחה ועריבה, אלא היינות שלנו שאינם חזקים כמו היינות שבזמן חז"ל, אין חיוב למזוג אותם, אבל אפשר למזוג אותם, ואז המים מצטרפים עם היין לשיעור רביעית.

ישתה לכתחילה כל הכוס ורובו בדיעבד, ומביא המ"ב, שכאשר היינות יקרים, ישתה רובו, וא"צ לשתות את כולו, אבל כוס רביעית ישתה את כולו כדי שיוכל לברך לאחריה ברכה אחרונה, וכוס גדולה שיש בה כמה רביעיות, יכולים לשתות ממנו כמה בני אדם כפי מספר הרביעיות שבו כל אחד רביעית, ואע"פ שכוס של ברכה צריך להיות מלא ולא פגום שלא ישתה ממנו אחר, ובזה ששאר בני אדם שותים ממנו לאחר ששתה האדם הראשון, הרי הם שותים מכוס פגומה?  מביא המ"ב ב' תירוצים:

א. כולם נגררים אחרי הראשון, וכיוון שכלפי הראשון הכוס הייתה מליאה ולא פגומה, גם אותם שבאים אחריו נחשב הדבר שהם שותים מכוס מליאה שאינה פגומה.

ב. אכן הם מפסידים את המעלה של כוס מלא שאינו פגום, אבל השו"ע אומר את עיקר הדין לעניין ד' כוסות, שגם בצורה כזאת יצאו יד"ח ד' כוסות, שהרי שתו רביעית או רוב רביעית.

יש חולקים וסוברים, שבד' כוסות יש דין מיוחד שלא מספיק רביעית או רוב רביעית, אלא צריך רוב כוס, ואם הכוס גדולה שמחזיקה כמה רביעיות, הוא צריך לשתות את רוב הכוס ולא מספיק רוב רביעית, ומביא המ"ב, שהלכה כדעה ראשונה שמספיק רוב רביעית או רביעית, אבל אדם שלא מתכנן לשתות הרבה, יקח כוס קטנה, שהרי אם יקח כוס גדולה תהיה לו בעיה עם השיטה השנייה.

צריך לשתות את השיעור שלא בהפסק גדול בינתיים, דהיינו שלא ישהה יותר מכדי אכילת פרס.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן