היום נלמד: טעויות בקריאת התורה
יום שני ה' תמוז תשע"ו
על איזו טעות בקריאת התורה צריך הבעל קורא לחזור ולקרוא?
אם טעה ה'בעל קורא' בפסוק שחובה מעיקר הדין לקוראו, וחיסר או הוסיף אות, או שטעה בטעמים ובניקוד - אם משמעות הענין לא השתנתה על ידי הטעות, אינו צריך לחזור ולקרוא; ויש אומרים שבחיסר או הוסיף אות, צריך לחזור. ואם משמעות הענין השתנתה על ידי הטעות - לכל הדעות צריך לחזור. ובמקרה שצריך לחזור - אם כבר סיימו את קריאת התורה, יש לקרוא את הפסוק שבו אירעה הטעות יחד עם שני פסוקים נוספים, ללא ברכה; ואם כבר השיבו את ספר התורה למקומו, אין להוציאו. [סימן קמב, סעיף א, ס"ק א ו־ד, וביה"ל ד"ה מחזירין וד"ה אין; ביאורים ומוספים דרשו, 9, 10 ו־12]
מהו הסיפור היחיד שמובא בשולחן ערוך?
מילים שיש בהן 'קרי וכתיב', דהיינו שכתובות בצורה אחת ונקראות בצורה אחרת - יש לקוראן כפי ה'קרי' ולא כפי ה'כתיב'; והגם שאין המילה נקראת כפי שהיא כתובה, לכתחילה יש להביט בה בעת קריאתה. בקשר להלכה זו מספר מרן הבית יוסף בפעם היחידה בארבעת חלקי השולחן ערוך סיפור שלא מדברי חז"ל, על אדם שקרא את המילה כפי שהיא כתובה ולא כפי שאמורים לקוראה, בפני שלושה מגדולי הדור שנכחו במקום, והזהירוהו שלא יעשה כן, ולא שעה לדבריהם, ונידוהו והורידוהו מהבימה. [סימן קמא, סעיף ח וס"ק כז; ביאורים ומוספים דרשו, 20]
מדוע קוראים את השם 'יששכר' - 'ישכר'?
מנהג ישראל לקרוא את השם 'יששכר' - 'ישכר', בהשמטת אחת מהאותיות שׂ'; וכתבו ראשונים שני טעמים לדבר: האחד - שהשׂ' הראשונה בשם זה היא כנגד "נתן אלקים את שכרי", והשניה כנגד "כי שָׂכוֹר שְׂכַרְתִּיךָ בדודאי בני", ושכירות זו יש בה גנאי לרחל אמנו, כפי שאמרו חז"ל שמשום כך לא זכתה להקבר עם יעקב אבינו ע"ה, ולכן משמיטים אות זו. והשני - שיששכר נתן אות אחת ליוֹב בנו, ולכן נקרא שמו במקום אחר: 'יָשׁוּב'. ויש נוהגים שבפעם הראשונה בה נזכר השם יששכר בתורה קוראים אותו במלואו; ויש שנוהגים לקוראו חסר, ולשוב ולקוראו מלא. [סימן קמא, ביאורים ומוספים דרשו, 19]