מהו המשותף לראש האדם ולברכות ההבדלה?

הדף היומי בהלכה ב' בשבט- סימן רצ"ה סעיף א'- סימן רצ"ו סעיף א'

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



למה שופכים על הרצפה מכוס היין של הבדלה?

מה הטעם שאומרים בערבית של מוצ"ש 'ויהי נועם'? למה לא אומרים 'ויהי נועם' בשבוע שחל בו יו"ט? למה מזכירים את אליהו הנביא במוצ"ש? מה טעם אמירת הפסוקים שאומרים לפני הבדלה? ולמה מכבים את הנר ביין של הבדלה?  שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן רצ"ה סעיף א' – סימן רצ"ו סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

בתפילת ערבית של מוצ"ש אומרים 'ויהי נועם' ואומרים 'ואתה קדוש' ואומרים אותו בעמידה, וטעם אמירתם הוא, כיוון שתפילה זו של 'ויהי נועם' אמר משה רבינו לעם ישראל כאשר הם סיימו את מלאכת המשכן, ולכן גם אנחנו רוצים שתשרה ברכה במעשה ידינו, ולכן בתחילת השבוע אומרים תפילה זו, ומכיוון שאחרי סיום מלאכת המשכן שרתה שכינה בישראל, לכן אנחנו אומרים 'ואתה קדוש' כדי שתשרה השכינה ויהיה מקום של קדושה, ואה"נ כאשר חל יו"ט באחד מימות השבוע, לא אומרים 'ויהי נועם' כי כל ימות השבוע לא ראויים לעשיית מלאכה, ודווקא יו"ט גמור אבל לא אם זה פורים או ערב פסח.

מאריכים בתפילת 'ואתה קדוש' כי כל עוד שעם ישראל לא גמרו את 'קדושה דסידרא' הרשעים לא חוזרים לגיהנם.

מי שיש לו יין יעשה הבדלה בביתו כדי להוציא יד"ח את בני ביתו, ומי שאין לו יין, ישמע הבדלה מהש"ץ, ונהגו להזכיר את אליהו הנביא במוצ"ש, ומבאר המשנה ברורה, כיוון שאליהו הנביא לא בא לגאול את ישראל בערבי שבתות וימים טובים מפני הטורח שהרי הם עסוקים להכין את הסעודות, וכיוון שעברה השבת יכול אליהו הנביא לבוא, לכן אומרים את הפזמונים כדי שיבוא ויגאלנו, ויאמר גם את 'רבונו של עולם וכו' שערי ברכה שערי גאולה' וכו', שזו תפילה חשובה, ויש מקומות שמדליקים נרות במוצ"ש.

המשנה ברורה מביא מחלוקת האם הבדלה היא מדאוריתא או מדרבנן בלבד, הרמב"ם אומר, שהבדלה עיקרה מדאורייתא, ויש חולקים, ואומר המשנה ברורה שאם הבדיל בתפילה, לכ"ע הבדלה על הכוס היא רק מדרבנן.

סדר הבדלה הוא, יין בשמים נר הבדלה, וסימנך יבנ"ה, ויזהר שהכוס לא יהיה פגום דהיינו שלא ישתו ממנה, וכן שהכוס עצמה תהיה שלמה, ואם היא קצת שבורה, בדיעבד לא מעכב, ונהגו לומר קודם הבדלה, 'הנה ק-ל ישועתי', וכן 'כוס ישועות אשא', וכן 'ליהודים הייתה אורה', וזה לסימן טוב, וכן יתנו המבדיל והשומעים עיניהם בכוס ובנר, כדי שיכוונו ולא יסיחו דעתם, ונוהגים לשפוך מכוס היין על הארץ קודם שסיים בפה"ג כדי שלא יהיה הכוס פגום, וטעם השפיכה, כיון שכל בית שלא נשפך בו יין כמים אין בו סימן ברכה, ועושים כן לסימן טוב בתחילת השבוע, והמשנה ברורה מביא שקודם שבירך בפה"ג, לא ראוי לשפוך כי צריך לברך על כוס יין מלא, ואחרי שסיים את הברכה, גם לא ראוי לשפוך כי צריך לשתות מכוס היין, לכן לקראת סיום הברכה שופכים מהיין על הקרקע, ומביא בשם האחרונים לא לשפוך על הקרקע בכלל, אלא בשעה שמוזג את היין לכוס ימלא אותו על גדותיו, וכך ישפך, וגם בזה ימעט בחלק הנשפך כדי שהמשקה לא יפסד, ושופכים מהכוס אחרי הבדלה, ומכבים בו את הנר, ורוחצים בו את עיניו משום חיבוב המצוה.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים