"הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב" (במדבר כ"ג כ"ד)
וכתב רש"י: "כשהן עומדין משינתם שחרית, הן מתגברים כלביא וכארי, לחטוף את המצוות, ללבוש טלית, לקרוא את שמע ולהניח תפילין".
והקשו המפרשים, מהא דאיתא בגמ' ברכות (יד:) כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו, ואיך כתב רש"י דקורין ק"ש ואח"כ מניחין תפילין. וכמה תשובות נאמרו בעניין.
תשובה מעניינת אמר הרב צבי הירש פרבר זצ"ל רב קהילת ישורון בלונדון, בדרשה לבר מצוה בקהילתו (מובא בספרו כרם הצבי כאן) שאולי יש לומר שרש"י מונה את הדברים לפי סדר שנות חיי האדם, כי בילדותו כשמתחיל לדבר ילבישוהו ציצית, וקוראים עמו שמע, ואח"כ כשנעשה בן י"ג למצוות יניח תפילין.
מרן המחבר בעל השו"ע התחיל את ספרו "יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו",
וכתב בספר חיי משה בשם ספר שולחן מלכים שרמז בתחילת ספרו את שמו, ש"יתגבר כארי" הוא בגימטריה "יוסף בן אפרים קארו" [846].