יום ראשון כ"ט בסיון תש"פ
מדוע קוראים את מגילת קהלת בחג הסוכות?
מנהג ישראל, לקרוא בפסח את מגילת שיר השירים, משום שבכמה מפסוקיה נרמזת יציאת מצרים, כגון בפסוק "לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי".
ובחג השבועות, נהגו לקרוא את מגילת רות, שמתוארת בה קבלת עול התורה והמצוות על ידי רות מתוך יסורים ועוני, ללמדנו ביום מתן תורה, שלא ניתנה תורה אלא על ידי יסורים ועוני. (ובחוץ לארץ, קוראים את מגילת רות ב'יום טוב שני' של חג השבועות).
ובסוכות, נהגו לקרוא את מגילת קהלת, שנזכרת בה השמחה – וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עֹשָׂה" – המתאימה לימי הסוכות שהם ימי שמחה.
[שו"ע תצ, ט, ומשנ"ב יז]
מי שלא שמע את קריאת מגילת שיר השירים – האם צריך לקוראה ביחידות?
בהמשך לאמוּר: מנהג בני אשכנז לקרוא את מגילות שיר השירים וקהלת בשבת חול המועד. וכן מנהגם לברך לפני קריאת המגילה 'על מקרא מגילה', ויש המברכים גם 'שהחיינו'.
ונהגו לקוראה לפני קריאת התורה של שחרית. וציבור שלא קראו את המגילה בשחרית, יקראו במנחה. ובפסח, אם לא קראו את מגילת שיר השירים אף במנחה, יקראו בשביעי של פסח, משום שעיקרו של המנהג הוא – לקרוא מגילה זו בפסח, ורק שלכתחילה נהגו לקוראה בשבת.
ויחיד שלא שמע את קריאת המגילה – אינו צריך לקוראה ביחידות, משום שקריאה זו לא הוקבעה כחובה על היחיד, אלא כחובת הציבור.
[משנ"ב תצ, יט; ביאורים ומוספים דרשו, 19-21]
מגילה חסרה – האם היא כשרה לקריאה?
בהמשך לאמוּר: מנהג רבים מבני אשכנז, לקרוא את כל המגילות מתוך מגילה הכתובה על גבי קלף כדין. ויש מהפוסקים שסוברים שרק באופן זה ניתן לברך על הקריאה 'על מקרא מגילה', כנ"ל.
ונחלקו הפוסקים בנוגע למגילה הכתובה על גבי קלף, וחסרות בה מילים או אותיות, האם דינהּ כספר תורה, שאם חסרה בו אפילו אות אחת, הריהו פסול, ולא ניתן לצאת בו ידי חובת קריאת התורה; או שדינהּ כמגילת אסתר, שאף אם חסרים בה פסוקים רבים, הריהי כשרה לקריאה עם ברכה, אלא אם כן חסר רוּבָּהּ. ויש שהסתפק בדבר.
[שעה"צ תצ, יד; ביאורים ומוספים דרשו, 22]