מה הדין אם לא ברר את החיטים מהמלח ובפסח נמצאו בו חיטים? • ממה צריך לברור את גרעיני התבואה? • ומדוע מותר לחרוך שני שיבולים יחד ולא חוששים שמא תחמיץ אחת מהמים של השנייה? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תס"ב סעיף ז' – סימן תס"ג סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אומר השו"ע, צריך לברור את החיטים מתוך המלח, והטעם, כיוון שכאשר המלח נעשה לח, הוא מוציא רטיבות, ואותה רטיבות נכנסת מעט מעט בחיטים, והם מתחמצות, והם מפליטות טעם חמץ לתוך המלח, ומוסיף המ"ב, זה הכל במלח ים שדינו כמים, אבל במלח שנחפר מהקרקע, דינו כמי פירות, ואז גם כאשר יוצאת רטיבות מהמלח והיא חודרת לתוך החיטים, החיטים אינם מתחמצות, כיוון שמי פירות אינם מחמיצים, ובכ"ז גם את המלח הזה ראוי לבדוק שלא יהיו בו חיטים.
אם נמצאו חיטים במלח, הסכימו האחרונים, שאם החיטים יבשות, הם מותרות גם בפסח עצמו, כי הם לא הפליטו שום טעם חמץ, והמלח מותר גם בפסח, ואם מצא שהחיטים התרככו, אם מדובר בערב פסח אחר חצות, יטול מהם כדי נטילה, דהיינו, כדי שיעור אגודל סביבות החיטים, ושאר המלח מותר, אבל אם מצא חיטים בתוך המלח בפסח עצמו, והחיטים התרככו, לכתחילה לא ישתמש בכל המלח כולו, ויזרוק כדי נטילת סביבו, והשאר, משהה אותו בפסח, ומשתמש בו אחרי פסח, ובדיעבד אם השתמש בו, אין לאסור את המאכל, אא"כ שם במאכל מהמלח שנטל כדי נטילה, שאז כל המאכל אסור.
כתבו האחרונים, צריך לברור גרעיני תבואה מתבלינים, ולא משום שהתבלין נאסר, כי מכיוון שהתבלין לא נעשה לח, לא יוצאת רטיבות מהתבואה ונכנסת לתוך התבלין, אבל יש סיבה אחרת, כי אם ישתמש בתבלין בפסח, עלול להיות שגם התבואה תיכנס לתוך התבשיל, ויש בזה חשש, ולכן יש לברור שלא יהיו חיטים בתוך התבלין.
מותר לחרוך באש שני שיבולים יחד, ולא חוששים שמא יצאו מים משיבולת אחת ויכנסו לשיבולת השנייה, ואז השיבולת תתרטב ועלולה להחמיץ, והטעם שלא חוששים לכך הוא, כיוון שהלחלוחית שיוצאת מהשיבולים, היא נחשבת כמי פירות, ומי פירות אינם מחמיצים.
מוסיף המ"ב, מותר להעמיד כד של דגן לחים בתוך תנור חם בפסח כדי שיעשו הדגן קליות, ואע"פ שמחמת חום התנור עלול שיצא מים מהדגן לתוך הכד, ונבלעים אח"כ בקליות, והקליות יחמיצו מאותה לחות, בכ"ז מותר, כיוון שהלחלוחית הזו נידונת כמי פירות, ומי פירות אינם מחמיצים.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א