הרב צבי וינברג
וְ"זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ" (במדבר י"ג, כ"ז)
במגילה (ו. וברש"י שם ד"ה זבת) מובא שהיו כמה מקומות בארץ ישראל שהיה דבש זב מהפירות הגדלים שם, וכן היה החלב נוטף מן העזים, ומתערב הדבש שזב מהפירות עם חלב מהעזים ונעשה כמין נחל, וזה הנקרא "זבת חלב ודבש", והשטח של המקומות האלו בכל א"י הצטרף יחד לכ"ב פרסאות, ובציפורי לבד היה ט"ז מיל של זבת חלב ודבש.
בפי' עץ יוסף (על עין יעקב כתובות קיא: אות נא ד"ה והוי) כתב שהטעם מדוע ציפורי נשתבחה מכל ארץ ישראל ב"זבת חלב ודבש", הוא ע"פ הזוהר (בראשית ח"א יד:) שכתב שיש שכר גדול למאחרים לצאת מן השבת שיורדי גיהנם מברכין אותם בפסוק "ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ".
והנה בשבת (קיח:) אמר רבי יוסי יהא חלקי ממכניסי שבת בטבריא וממוציאי שבת בציפורי, לפי שטבריה יושבת בעמק ומכניסה שבת יותר מוקדם משום שהחמה מתכסית מעיניהם ראשונה, משא"כ ציפורי שיושבת בראש ההר כציפור ומאחרת ביותר לצאת מן השבת, כי החמה שוקעת שם מאוחר יותר.
וא"כ כיון שציפורי היא האחרונה שמוציאה את השבת, נמצא שברכת יורדי הגיהנם לבני ציפורי "ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ" גדולה יותר משאר מקומות ולכן היא משובחת יותר משאר מקומות שבא"י.
(קב ונקי)