יום רביעי ד' בסיון תש"פ
מדוע פותחים את דלת הבית בעת אמירת 'שפוך חמתך'?
מנהג ישראל עוד מימות הגאונים, לומר לפני אמירת ה'הלל' בליל הסדר, ארבעה פסוקים, המתחילים במילים "שפוך חמתך", אשר עניָנם הוא נקמת הקב"ה בגויים המצֵרים לישראל.
ומנהג בני אשכנז, לפתוח את הדלת לפני האמירה, ולהותירהּ פתוחה למשך זמן האמירה, כאות לכך שלילה זה הוא 'ליל שימורים', ואנו מאמינים בכך, ואיננו פוחדים מִדָּבָר, ובזכות אמונה זו יבוא המשיח, וינקום את נקמת ישראל מן הגויים.
ויש שנהגו אף לעמוד בעת האמירה ולומר 'ברוך הבא', כדי לחזק את האמונה בביאת המשיח; אך יש שנהגו לאומרו בישיבה. ויש שנהגו שלא לנעול את דלתות הבית בלילה זה, מהסיבה האמורה – שהלילה הוא ליל שימורים; אך אין נוהגים כך במקום שיש חשש לגניבה.
[שו"ע תפ, א, ומשנ"ב י; ביאורים ומוספים דרשו, 11 ו־13]
איזה משקה מותר לשתות בליל פסח לאחר גמר ה'סדר'?
לאחר שתיית הכוס הרביעית מ'ארבע כוסות', אסור לשתות יין, משלוש סיבות: א. שמא ישתכר ולא יוכל לעסוק בהלכות הפסח ובסיפור יציאת מצרים לאחר גמר ה'סדר' (ראה להלן). ב. כדי שלא יֵראה כאילו הוא מוסיף עוד על ארבע הכוסות שתיקנו חכמינו ז"ל. ג. כדי שלא יפוג מפיו טעם המצה.
וכתבו הפוסקים, שעל פי הסיבה הראשונה, אסור לשתות כל משקה משַׁכר; על פי הסיבה השנייה, אסור לשתות כל משקה שדינו כיין, המכוּנה 'חֲמַר מדינה' (ראה שו"ע ערב, ט), כיון שגם בכך נראה כמוסיף על הכוסות; ועל פי הסיבה השלישית, אסור לשתות כל משקה שמפיג את טעם המצה, וכך ההלכה. ולכן, מותר לשתות רק מים, ותה עם סוכר, ויש אומרים שמותר לשתות גם קפה; וכן מותר לשתות כל משקה שידוע כי אינו מעביר את טעם המצה.
[שו"ע תפא, א, ומשנ"ב א; ביאורים ומוספים דרשו, 3, וראה שם, 4]
באיזו שעה כל העולמות העליונים מאירים ומזהירים?
לאחר גמר ה'סדר' בליל פסח, יש הנוהגים לקרוא את מגילת 'שיר השירים', משום שנזכרו בה עניני יציאת מצרים (ראה שו"ע תצ, ט); ויש שכתב לאומרו בקול של שמחה, כי בשעה זו "כל העולמות העליונים מאירים ומזהירים". ולאחר מכן חובה לעסוק בהלכות הפסח ובסיפור יציאת מצרים עד 'שתחטפנו שינה', כלומר, עד שראשו יהיה כבד עליו מרוב עייפות, והשינה באה עליו.
ולפני השינה, יש לקרוא פרשה ראשונה של קריאת שמע בלבד, ולא את יתר הפסוקים הנועדים לשמירה, משום שאין בהם צורך בלילה זה שהוא 'ליל שימורים'. ויש לומר את ברכת 'המפיל', ויש שכתב לומר גם את הפסוק 'בידך אפקיד רוחי'. ואם התפלל ערבית בזמן שבו עדיין לא ניתן לקיים את מצוַת קריאת שמע של ערבית, יקרא לפני השינה את כל שלוש הפרשיות לשֵׁם מצוה.
[שו"ע תפא, א, ומשנ"ב ד; ביאורים ומוספים דרשו, 1 ו־ 6 (וראה עוד שם), ושם תפ, 7]