איך יתכן מצב שאדם פטור משתיית ד' כוסות? • מדוע נשים חייבות במצוות של ליל הסדר והרי נשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמא? • מהו שיעור היין שצריך לשתות קטן שהגיע לחינוך? • ועד איזה שלב של ליל הסדר צריך לדאוג שהילדים יישארו ערים? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תע"ב סעיף י' – ט"ז במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אומר השו"ע, אדם שלא שותה יין מפני שמזיקו או שהוא שונאו, ומבאר המ"ב, דהיינו, שמצטער בשתייתו וכואב לו בראשו מהיין, אבל אינו נופל למשכב, ידחק את עצמו לשתות ד' כוסות, אבל אם ייפול למשכב מחמת שתיית היין, אומר השעה"צ שאין זה דרך חירות, והוא פטור משתיית ד' כוסות, ומוסיף המ"ב, שדין ד' כוסות שונה מקידוש, כי בקידוש אין מצוה על כל אחד ואחד לשתות יין, אלא יש מצוה לשמוע קידוש, ויכול לשמוע קידוש ממישהו אחר, ויוצא בזה יד"ח, והמקדש ישתה את היין, אבל בד' כוסות, יש מצוה על כל יהודי לשתות ד' כוסות, ולכן כאן יש הלכה מיוחדת שאומרת, שגם מי שמצטער בשתיית היין, צריך לדחוק את עצמו ולשתות יין לצורך יום מצות ד' כוסות, ויכול למזוג את היין במים, וא"צ לשתות יין חי.
יש מעלה שהיין יהיה אדום, ומביא בזה המ"ב ב' טעמים:
א. כיון שכתוב 'אל תרא יין כי יתאדם', והאדמימות ביין היא מעלה וחשיבות.
ב. זכר לדם שהיה פרעה שוחט מבני ישראל, ואם היין הלבן משובח מהאדום, אין מעלה בלקיחת יין אדום.
יוצאים יד"ח ביין מבושל ובקונדיטון, דהיינו יין שמעורב בו דבש ופלפלין, ואומר המ"ב, שלכתחילה יותר טוב לקחת יין שאינו מבושל, אא"כ המבושל יותר טוב, וכן עדיף לקחת יין שאינו קונדיטון, אא"כ הקונדיטון משובח יותר.
אפילו עני המתפרנס מן הצדקה, צריך להשכיר את עצמו וללוות לצורך ד' כוסות, ומי שאין לו אלא ד' כוסות לאחר המזיגה, יקח את הכל ללילה הראשון, ונר ביתו עדיף מד' כוסות, משום שלום בית.
ואומר המ"ב, שאם הגבאים לא נתנו לו, ימכור מלבושו לצורך ד' כוסות, אבל הגבאים מחויבים לתת לעניים ד' כוסות, וצריך להשגיח על הדבר, וד' כוסות נתקנו כנגד ד' לשונות של גאולה, והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי.
אומר השו"ע, גם הנשים חייבות בד' כוסות ובכל מצוות הנוהגות בליל הסדר, כגון מצה, ומרור, ואמירת ההגדה, ואע"פ שזה מצות עשה שהזמן גרמא, כיוון שגם הם היו באותו הנס.
אומר השו"ע, תינוקות שהגיעו לחינוך, מצוה לתת לכל אחד כוסו לפניו, ואומר המ"ב, שהכוס צריכה להכיל רביעית, אבל אין הקטן צריך לשתות רוב רביעית, אלא מלוא לוגמיו שלו.
אומר הרמ"א, אין לקחת כוס שפיו צר, כיוון שלא יוכל לשתות ממנו רביעית כאחד, ובכוס של בהמ"ז בלאו הכי לא לוקחים אותו, כיוון שצריך לתת עיניו בכוס, ובכוס שפיו צר, הוא לא יכול לתת עיניו בכוס.
אומר השו"ע, מצוה לחלק לתינוקות קליות ואגוזים, כדי שיראו שינוי וישאלו, ואומר המ"ב, דהיינו, שעי"ז יתעוררו לשים לב על כל השינויים ומנהגי הלילה הזה, וישאלו השאלות המבוארים בנוסח 'מה נשתנה', ובש"ס כתוב, כדי שלא יישנו וישאלו, וצריך לעוררם שלא יישנו עד לאחר 'עבדים היינו', שידעו עניין יציאת מצרים, כי עיקר המצוה היא להשיב על מה שהקטן שואל, וכמ"ש 'והגדת לבנך ביום ההוא לאמר', ולא כמו שעושים איזה אנשים, שלאחר אמירת 'מה נשתנה', מניחים לילדים ללכת לישון, ואינם יודעים שום תשובה על שאלתם.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א