מה הטעם שרוב ישראל לא נהגו לאפות מצוות מצוה בער"פ? • למה מצד הדין אין חשש בשריית המצות במים? • ומדוע לא כדאי לאפות מצות ביו"ט? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תנ"ח במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה
אומר השו"ע, מנהג לאפות בערב פסח אחר חצות, את המצה שיוצאים בה יד"ח אכילת מצה בליל יו"ט ראשון של פסח, דומיא דזמן שחיטת קרבן הפסח, ומבאר המ"ב, שהמקור של המנהג הוא, מכך שהוקש אכילת מצה לקרבן פסח, וכשם שעשיית קרבן פח בערב פסח אחר חצות, כך זמן אפיית מצות המצוה בערב פסח אחר חצות, ואומר המ"ב, שזה רק מנהג, אבל מעיקר הדין ההיקש לא נאמר על זמן אפיית מצות המצוה, אלא על זמן אכילת המצות, וההיקש מלמד אותנו, שכשם שזמן אכילת קרבן פסח הוא בליל פסח עד חצות הלילה, כך זמן אכילת מצה הוא בליל פסח עד חצות, ולא לאחר מכן.
אומר המ"ב, אם בדיעבד עשה מצה קודם שש, ואפילו חודש או חודשיים לפני פסח, ועשאן לשם מצה, כשר.
עוד אומר המ"ב, טעם הדבר שרוב עם ישראל לא נוהגים במנהג הזה לאפות מצות מצוה בערב פסח אחר חצות, הוא כיוון שלא עושים את המצות בערב פסח אחר חצות בזמן איסור חמץ, כי יש אומרים שחמץ בערב פסח איסורו במשהו, ולכן אופים את המצות לפני כן, כדי שגם אם יהיה שם חמץ, הוא יתבטל במצות, ובמאמר מרדכי כתב, שהיום מקילים הרבה בדבר מפני הדוחק, ואולי כוונתו שהזמן מצומצם, עכ"פ לגופו של עניין, הנוהגים ללוש את מצות המצוה בער"פ דומיא דזמן אפיית קרבן פסח, אומר השו"ע, לא לפני שש שעות, אבל משש שעות ואילך, זה זמן הקרבת קרבן פסח וגם זמן אפיית המצות, והמ"ב מביא בשם החק יעקב, אחר שש ומחצה, ולא אחר שש שעות.
עוד מביא המ"ב, יש אנשי מעשה שמחמירים על עצמם, ולא שורים מצות במים, כי חוששים אולי נשאר שם מעט חמץ שלא נילוש יפה, וע"י המפגש שלו עם המים הוא יתחמם, ובשערי תשובה כתב שמצד הדין אין לחוש לזה, כיוון שלא מחזיקים איסור, ובפרט בימינו שהמצות דקות, ואין חשש שמא בתוכם נשאר קמח, ומ"מ מי שנוהג חומרא זאת, אין מזניחים אותו.
עוד מביא המ"ב, כתבו הפוסקים, אדם שכבר יש לו מצות ואפה מבעוד יום בשביל ליל הסדר, יכול בליל הסדר לומר, את המצות שאפיתי כבר, אני רוצה בשביל יו"ט שני, ואני רוצה לאפות לליל הסדר מצות חמות וטריות, ואז הוא ירוויח שהמצות הקודמות יישארו לו לליל שני.
עוד מביא המ"ב, לכתחילה לא כדאי לאפות מצות ביו"ט, שלא יבוא לידי קלקול בהפרשת חלה ביו"ט, במדידת הקמח, ברחיצת כלים, וכן שלא יישנו התינוקות עד שהוא משתהה לאפות את המצות, וכן שמא בגלל זה יאכל את האפיקומן אחרי חצות.
מסיים השו"ע, י"ד שחל בשבת, אותם הנוהגים לאפות את מצות המצוה בערב פסח אחר חצות, לשים בערב שבת אחר שש שעות, דהיינו, לשים ביום שישי ואפילו שהוא לא ערב פסח, וזה זכר לשאר השנים.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א