יום ראשון י"ט בחשוון תשע"ט
מדוע מותר לחלל את השבת עבור יולדת בימים הסמוכים ללידה?
יולדת לאחר לידתה נחשבת כחולה 'שיש בו סכנה', כיון שבשעת הלידה – כהגדרת רבותינו ז"ל – אבריה מתפרקים והיא 'מרוסקת'. ולפיכך, משעת גמר הלידה, ועד תום שבעה ימים מהלידה, מותר לחלל את השבת עבורה אף במלאכה דאורייתא, לצורך כל דבר שמקובל לעשותו לשֵׁם רפואת היולדות. וזאת, גם כאשר היולדת עצמה אינה אומרת שהיא זקוקה לדבר זה; ואף כשספק בידינו אם יולדת זו זקוקה בכלל לדבר מסוים זה, או אם הוא נחוץ לה דווקא בשבת.
אולם, כאשר יש רופא במקום, יש לשואלו תחילה האם אכן יולדת זו זקוקה לדבר זה, ואם לדעתו אין היא זקוקה לכך, אין מחללים את השבת אלא כאשר היולדת עצמה אומרת שהיא זקוקה לכך מפני חולשתה, או שידוע לה כי לפי טבעהּ דבר זה מסייע לרפואתה ונחוץ לה.
[שו"ע של, ד, ומשנ"ב יא, יג ו־יד; ביאורים ומוספים דרשו, 17; וראה שם, 23]
האם ניתן לסמוך על תחושותיה של יולדת בימים הסמוכים ללידה?
בהמשך לאמוּר: במקרה שהיולדת אומרת שאינה זקוקה לדבר מסוים שמקובל לעשותו לשֵׁם רפואת היולדות, ואין רופא במקום שניתן לשואלו, הדין כך: עד תום שלושה ימים מהלידה – אין לציית לדבריה, כיון שיתכן שמחמת חולשתה הרבה היא אינה מעוניינת בעשיית דברים לרפואתה, או שאין תחושותיה נכונות; ומספק יש לחלל את השבת.
אבל לאחר חלוף שלושה ימים מהלידה, יש לציית לדבריה, כיון שסכנתה פחוּתה כבר, וכן יתכן שאף אם היא זקוקה לדבר זה, אין עשייתו נחוצה כל כך ויש באפשרותה להמתין עד למוצאי שבת; ובמצב כזה ניתן לסמוך על דבריה. אולם, אם יש רופא במקום, ולדעתו היולדת זקוקה לדבר זה, אין לסמוך על דבריה כלל, ומותר לחלל את השבת לצורך עשיית דבר זה אף לאחר שלושה ימים.
[שו"ע של, ד, ומשנ"ב יב, יג ו־יד; וראה עוד שם, ושעה"צ יא]
כיצד מחשבים את מספר הימים שלאחר הלידה בנוגע לחילול שבת?
כאמוּר, דין חילול השבת עבור צורכי היולדת, תלוי במספר הימים שחלפו מהלידה: עד שלושה ימים, עד שבעה, או יותר. יש אומרים שחישוב מספר הימים הוא לפי שקיעת החמה; ולדוגמה: אם ילדה ביום רביעי מעט לפני השקיעה, נחשבים ימי רביעי, חמישי ושישי כשלושת הימים הראשונים, וכבר בכניסת השבת דינה כדין יולדת שחלפו שלושה ימים מלידתה.
אולם, לדעת פוסקים רבים, החישוב הוא לפי יחידות של 24 שעות, כך ששלושה ימים הם 72 שעות מהלידה, ושבעה ימים הם 168 שעות מהלידה. ולהלכה, כל עוד לא חלפו 72 שעות מהלידה, ונזדמן בשבת מקרה שבו מותר לחלל את השבת רק בתוך שלושה ימים מהלידה (ראה לעיל) – לכתחילה יש לחלל על ידי גוי, אך כשאין גוי במקום, מותר אף על ידי ישראל.
[משנ"ב של, י]