יום רביעי כ"ב בחשוון תשע"ט
האם מותר לבצע בשבת ברית מילה העלולה לגרום לחילול שבת על ידי אורחים?
קיום מצוַת ברית מילה כרוכה באיסור 'חובל' דאורייתא, אך היא דוחה את השבת; וכפי שדרשו חכמינו ז"ל מהכתוב: "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ – וביום, ואפילו בשבת". במה דברים אמורים? במילה בזמנה, הנעשית ביום השמיני ללידת התינוק – וכלשון הכתוב: וביום השמיני – אבל מילה שלא בזמנה אינה דוחה את השבת.
ומכיון שהותרה מילה בזמנה בשבת, מותר לעשות לאחריה גם כל פעולה הנדרשת למניעת סכנה מהתינוק הנמול, וכגון מציצת הדם הנהוגה מיד לאחר ביצוע המילה.
ומוהל שהזמינוהו למול תינוק שנולד למחללי שבת – אם ביצוע המילה בשבת יגרום לחילול שבת על ידי אורחים שיבואו ברכב, וכיוצא בזה, עליו לדחות את המילה ליום ראשון; אך אם בלאו הכי ימולו את התינוק בשבת, וקיים חשש שימול אותו אדם שאינו ראוי לכך – צריך המוהל למולו בשבת.
[שו"ע שלא, א ו־ד, ומשנ"ב א, ב ו־יב; ביאורים ומוספים דרשו, 1]
מדוע מותר לבצע בשבת את חלקי המילה שאינם הכרחיים לקיום המצוה?
במעשה ברית המילה ישנו חלק שהוא הכרחי לקיום המצוה, והוא – חיתוך העורלה בגבול מסוים, ו'פריעת' העור בגבול מסוים; וישנו חלק שאינו הכרחי, אך מבוצע בדרך כלל כחלק ממעשה המילה, והוא – חיתוך רצועות בשר ועור שנותרו לאחר קיום המצוה.
ואמרו חכמינו ז"ל, שבביצוע מילה בשבת, כל עוד המוהל עסוק במצוַת המילה, דהיינו בחיתוך העורלה או בפריעת העור, ולא סילק את ידיו מהתינוק – רשאי לבצע גם את החלק שאינו הכרחי לקיום המצוה, ואין בכך חילול שבת, כיון שהכל נחשב כמעשה אחד של המילה, המותרת בשבת.
ואף אם אדם אחד מבצע את החיתוך, ואחֵר מבצע את הפריעה, רשאי הראשון לשוב ולחתוך כל עוד לא סילק הפורע את ידיו מהתינוק; אולם, אדם שלא עסק קודם לכן בחיתוך או בפריעה – אינו רשאי לסיים את חלקי החיתוך או הפריעה שאינם הכרחיים, כיון שכלפיו אין זה נחשב כחלק ממעשה שהוּתר לו בשבת.
[שו"ע שלא, ב, ומשנ"ב ד-ה; ביאורים ומוספים דרשו, 3]
תינוק שנִמול בשבת באיסור – האם צריך להטיף ממנו 'דם ברית' בימות החול?
העושה מעשה שאמרה התורה שלא לעשותו – נחלקו אמוראים אם מעשה זה מועיל ליצור תחוּלה ('חֲלוֹת') או דין שהיו נוצרים על ידי מעשה כזה כשנעשה בהיתר. ולהלכה, דעת פוסקים רבים שאין המעשה מועיל, וכאילו לא עשה כלום.
חילוקים רבים מאוד נאמרו בקשר להלכה זו – אימתי לכל הדעות המעשה בטל, ואימתי לכל הדעות המעשה קיים, ועוד פרטים רבים; וכתבו אחרונים, שבמקרה שבו אילו המעשה בטֵל לא יועיל הדבר לתקן את האיסור, דהיינו שבכל מקרה עבר העושה על האיסור – לכל הדעות המעשה מועיל.
ולדוגמה: המָּל בשבת מילה שלא בזמנה, שאינה דוחה שבת – גם אילו נניח שהמעשה בטֵל, עבר המוהל על איסור 'חובל', ולפיכך המעשה קיים, והתינוק אינו נחשב כמי שנִמול מאליו – אשר מילתו פסולה וצריך להטיף ממנו 'דם ברית' – אלא מילתו כשֵׁרה.
[ביאורים ומוספים דרשו שלא, 10]