השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מהו סדר הדילוג באמירת הלל בר"ח? • האם מברכים על ההלל בר"ח? • אדם שנכנס לבהכנ"ס להתפלל ומצא שאומרים הלל האם יאמר איתם את ההלל? • ומה הם הפסוקים שכופלים בהלל? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימנים תכ"ב סעיף ב' – סעיף ג' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
בר"ח אומרים חלקים מן ההלל ולא את כולו, ומבאר המ"ב שטעם הדבר הוא, כיוון שהלל שלם נאמר רק בימים טובים שאסורים במלאכה, אבל בר"ח אומרים הלל רק מחמת מנהג, ולא מעיקר הדין, וכדי לעשות היכר לזה, אומרים רק חצי הלל.
המנהג הפשוט לעניין הדילוג הוא, שמדלגים מן 'לא לנו' עד 'ה' זכרנו', ומן 'אהבתי כי ישמע' עד 'מה אשיב', ויש מדלגים דילוג אחר, והא"ר מסביר שטעם הדבר שאנחנו מדלגים את הפרקים הללו הוא, כיוון שעניינם של הפרקים הללו מופיע בפרקים האחרים שנאמרים בהלל.
כאשר קוראים הלל בציבור, מברכים עליו בתחילה ובסוף, והברכה היא 'לקרוא את ההלל', ואם בירך 'לגמור' א"צ לחזור, כיוון שלפעמים בלשון חז"ל, 'גומר' מתפרש כמו 'קורא', ובסוף מברך 'יהללוך', ודווקא בציבור, אבל יחיד לא מברך עליו כלל, וי"א, שאף הציבור לא מברכים על ההלל בר"ח בכלל, כיוון שהוא מנהג, ואין מברכים על מנהג, וי"א, שגם יחיד מברך עליו, וכן נוהגים במדינות אלו , ואע"פ שזה רק מנהג, מבאר המ"ב שהי"א האלו סוברים, שמברכים על מנהג.
יזהר אדם לקרוא את ההלל בציבור כדי לברך עם הציבור, ומביא המ"ב, שאדם שבא לבהכנ"ס לפני התפילה, ורואה שהציבור אוחזים באמירת ההלל, יזדרז ויקדים לומר איתם את ההלל בברכה קודם שיתפלל, ואם הוא אוחז באמצע פסוקי דזמרה והם התחילו את ההלל, יאמר איתם את ההלל, ולא יברך, כיוון שהברכה שבירך על פסוד"ז, עולה לו גם בשביל הברכות של ההלל, אא"כ מדובר בימים טובים, שבהם החיוב לומר את ההלל הוא מעיקר הדין, ואז גם מברכים על אמירת ההלל, וממילא לא יאמר את ההלל באמצע פסוד"ז, כי הוא מפסיד את הברכות של ההלל.
י"א, שיחיד אומר את ההלל ויברך, וכדי שזה יהיה נחשב כרבים, יאמר לשניים שיאמרו איתו ראשי פרקים, והם, 'הודו', דהיינו, הוא אומר 'הודו', והם עונים אחריו, ומביא המ"ב, שאנחנו נוהגים כך גם כאשר אומרים הלל ביו"ט, שהחיוב הוא מעיקר הדין, הש"ץ אומר הודו והקהל עונה אחריו, ונהגו דווקא בהודו, כיוון שזה פונה לציבור ואומר להם 'הודו לה' כי טוב'.
מנהג הפסוקים שכופלים בו, הוא מן 'אודך' עד הסוף, וכן הפסוקים שהש"ץ אומר והקהל עונים אחריו, מנהגנו בזה, שהש"ץ אומר 'הודו לה', והקהל עונים אחריו 'הודו, והוא אומר 'יאמר נא', והקהל עונים 'הודו', וכן 'יאמרו נא בית אהרן יאמרו נא יראי ה', ואע"פ שהציבור יכולים לצאת יד"ח במה שהש"ץ אומר, שלא יסמכו על זה, אלא יאמרו, אבל יענו אחרי הש"ץ את הפסוקים האלו.