מה דין אנשים אחרים במאכל שהובא ליהודי מחוץ לתחום ? │ מה הדין במקרה שהביא הגוי בהמה שלא נשחטה? │ ומתי הוא שיעור המתנת זמן בכדי שיעשו האם הוא בלילה או שהוא ביום? │ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות יום טוב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ה', סימן תקט"ו סעיף ה']
מאכל שהביא גוי ולא נעשה בו מלאכת איסור
גוי שהביא מתנה ליהודי ביום טוב, והיא דבר שאין מאותו מין במחובר, וגם אינה מחוסרת צידה, ואין חשש שהובאה מחוץ לתחום, הדין הוא, שאותם דברים מותרים לכולם, משום שלא נעשה בהם שום מלאכת איסור, והם לא היו מוקצים במשך היום טוב, אבל מתנה שהגוי הביא ליהודי מחוץ לתחום, אסורה למי שהובאה בשבילו וכן לכל בני ביתו, כי מסתמא הגוי מביא את המתנה גם על דעת בני ביתו, והוא יודע שבעל הבית לא אוכל לבד, אבל דבר שהיה בערב יום טוב מחוץ לתחום, והובא לעיר ביום טוב, מותר לטלטל אותו רק ד' אמות בלבד, כיוון שהוא קנה שביתה מחוץ לתחום, ואפילו אם אי אפשר לתקן ולבשל את אותו הדבר ללא שיטלטלו אותו מחוץ לד' אמות, בכל זאת אסור, אלא אם כן זה צורך יום טוב, שאז מותר להוציאו מחוץ לד' אמות על ידי גוי, וההיתר בזה הוא, משום שזה שבות דשבות לצורך מצוה, שהרי איסור תחומין זה שבות, ואמירה לגוי היא גם שבות, אבל אם הדבר הובא לתוך עיר המוקפת חומה לדירה, כל אותה העיר נחשבת כד' אמות, ומותר לטלטל את זה בכל העיר.
שימוש אנשים אחרים במאכל שהביא הגוי
אחרים שהמתנה לא הובאה בשבילם, מותר להם אפילו לאכול ממנה, ואפילו שהובאה מחוץ לתחום, ומבאר המשנה ברורה, שכוונת הדברים היא, לא רק שלאחרים זה מותר בטלטול, אלא מותר אפילו באכילה, עוד מבאר המשנה ברורה, שאפילו לשיטת הרמ"א לעיל בסעיף א', שאם הובאה המתנה ביום טוב ראשון, צריך להמתין בכדי שיעשו עד מוצאי יום טוב שני, אבל בליל יום טוב שני אסור, כאן לעניין תחומין, מותר כבר בליל יום טוב שני בכדי שיעשו.
הביא הגוי בהמה שלא נשחטה
גוי שהביא בהמה ביום טוב והיא עדיין לא נשחטה, שלאחרים הדין הוא שמותר, אפילו אם האחר אוכל ממנה מעט, מותר לשוחטה מיד, אבל גם לאחר השחיטה אסורה הבהמה למי שהיא הובאה בשבילו, משום שאפילו דבר שאינו צריך שחיטה, אסור למי שהובא בשבילו.
שיעור 'בכדי שיעשו'
השיעור של בכדי שיעשו, הוא שיעור של היום, משום שבלילה בכל מקרה זה אסור, שהרי בלילה הגוי לא היה מביא לו את זה, ולכן ממתין היהודי בכדי שיעשו רק היום, וכתבו האחרונים, שמזה שהרמ"א השמיט סברא זו, כנראה שסבר להקל ביום טוב, שמספיק להמתין בכדי שיעשו בכניסת ליל שני, ולא צריך להמתין ביום בכדי שיעשו, אבל יתכן, שדווקא לעניין תחומין לא רצה הרמ"א להחמיר, אבל אם היה בזה גם איסור דאורייתא, כגון שלקט הגוי במחובר חוץ לתחום, יש להחמיר, ובאמת לדבר מצוה או בשעת הדחק, יש להקל.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א