סימן קמ"ד סעיף ד'
– שלא לדלג בתורה מענין לענין ודיני ההפטרה –
באיזה אופן מותר לעלות לתורה ב' פעמים רצוף? | עלה לתורה פעם אחת ורק הוא יודע להפטיר האם יעלוהו פעם נוספת? | מה הדין לעלות פעם נוספת בבהכנ"ס אחר? | עליה נוספת בהפסק אדם ביניהם
באופן עקרוני מותר לקרוא לאדם לעלות לתורה פעמיים, ויש אופן שאסור לקרוא לאדם לשני עליות אחת אחרי השניה, באופן שמדובר בשני ס"ת שונים, והטעם, שחוששים שמא אנשים יטעו לומר שהס"ת הראשון היה פסול ולכן קוראים לו שוב לעלות, וכאשר צריכים להפטיר הפטרה מעניינו של יום, ואין מי שיודע לקרוא את ההפטרה חוץ מאדם אחד, ואת אותו אדם כבר העלו לתורה, האם מותר להעלות אותו פעם שניה שיקרא את המפטיר מס"ת אחר, או שאסור, ויתבטלו באותה שבת מקריאת ההפטרה, אומר המ"ב, שאסור, ולא יתבטלו מקריאת ההפטרה, אלא יגללו את הס"ת הראשון, למקום שצריכים להפטיר ואז יקראו, נמצא א"כ שקוראים לאותו אדם פעמיים אבל באותו ס"ת.
הבה"ל אומר, שכל האיסור נאמר באותו בהכנ"ס, אבל כשרוצה לעלות בבהכנ"ס אחר אין איסור.
המ"ב מביא מח' באם אדם אחר הפסיק בין העליות דיש אומרים שכל האיסור להעלות אדם פעמיים לשני ס"ת זה רק כאשר מעלים אותו ברציפות, אבל אם אדם אחר עלה באמצע, מותר להעלות את האדם שעלה בהתחלה, לעליה נוספת מהס"ת השני.
שלשה אנשים בשלשה ספרים, מותר ואומר המ"ב ה"ה שני אנשים, אבל אדם אחד בב' ספרים אסור.
סימן קמ"ה סעיף א'
– דיני המתרגמין –
שלא לקרוא לתורגמן יותר מפסוק אחד | קולם יהיה שווה | לא יסייע הקורא למתרגם | גדול קורא וקטן מתרגם | מדוע שלא יתרגמו בשפת כל מקום ומקום?
בשנים קדמוניות היו מתרגמין את התורה, כלומר, היו קוראים פסוק אחד בתורה ופסוק אחד מתרגום, ואז השפה המדוברת היתה ארמית, והיו קוראים את התרגום כדי שיבינו כולם את קריאת התורה, ואומר השו"ע, אין הקורא רשאי לקרוא לתורגמן יותר מפסוק אחד, כלומר, שהקורא יקרא פסוק אחד והמתורגמן יתרגם את אותו פסוק, ואין המתרגם רשאי לתרגם עד שיכלה הפסוק מפי הקורא, ושהקורא לא יתחיל את הפסוק הבא בעוד המתרגם עסוק עדיין בתרגום של הפסוק הראשון, וכן הקול של המתרגם והקורא צריך להיות שווה, והקורא בתורה לא יסייע למתרגם כדי שלא יגידו שהתרגום כתוב בתורה.
סעיף ב'
גדול קורא וקטן מתרגם את התרגום, אבל גדול לא מתרגם את מה שקטן קרא.
סעיף ג'
כהיום לא נהגו לתרגם, כיון שבלאו הכי לא מבינים את התרגום, ומק' המ"ב, א"כ שיתרגמו בכל מקום את השפה שלו, ומבאר המ"ב, שהתרגום נכתב ברוח הקודש, ולכן יש ענין לקרוא אותו, אבל סתם בשפת המקום ע"י הדיוט שלא מבין אין שום ענין לתרגם.
האם מותר לקרוא לאותו אדם לשתי עליות רצופות?
מתי צריך לגלול את ספר התורה למפטיר בעניינו של יום, אפילו שיש ספר תורה אחר מוכן?
למה לא מתרגמים את התורה לשפות שונות כמו שתורגמה לארמית כדי שיבינו המון העם?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן קמ"ו סעיף א'
– שלא לדבר בשעת הקריאה –
חומר האיסור לעזוב ס"ת פתוח | מה הדין בין גברא לגברא? | מה הדין כשכבר שמע קריה"ת?
בשעה שהס"ת פתוח, אסור לעזוב את הבהכנ"ס, ומוסיף המ"ב, גם באופן שהוא כבר שמע את קריה"ת ויש עשרה אנשים ששומעים בלעדיו, אסור, ומי שעוזב את בהכנ"ס בשעה שהס"ת פתוח, עליו נאמר, "ועוזבי ה' יכלו", אבל בין גברא לגברא מותר, ומדגיש המ"ב, דוקא כאשר נשארו עשרה בבהכנ"ס ודוקא כששמע את קריה"ת ודוקא בצורך גדול, והבה"ל דן כאן, שרק באקראי, אבל לא באופן קבוע, ובאופן קבוע, גם בין גברא לגברא אסור