השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
האם מותר למכור את החמץ לגוי ע"י שליח של הגוי? • ובאיזה קניין מקנה את החמץ לגוי? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תמ"ח סעיף ג' באמצע הסעיף במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אומר השו"ע, 'ובלבד שיתננו לו מתנה גמורה בלי שום תנאי', דברי השו"ע הם המשך למה שכתוב מקודם, לגבי יהודי שיש לו חמץ, ומתקרב חג הפסח, והוא לא רוצה לבערו, יש לו עצה שיוכל לקיים את החמץ, והחמץ יהיה מותר לאחר הפסח, והעצה היא, שימכור או יתן את החמץ לגוי, כך שבימי הפסח החמץ היה בבעלות הגוי, ואפילו אם היהודי מכיר את הגוי ויודע שהגוי ישמור לו על החמץ בפסח, ויחזיר לו את החמץ לאחר הפסח, מותר, כיוון שבפסח החמץ היה בבעלות הגוי, ועל זה אומר השו"ע, ובלבד שיתננו לו מתנה גמורה בלא שום תנאי, ומבאר המ"ב, שאם היהודי יתן לגוי את החמץ על תנאי, דהיינו, היהודי יאמר לגוי לפני פסח, אני נותן לך את החמץ בתנאי שתעשה כך וכך, זה לא טוב, כי אולי הגוי לא יבצע את אותו תנאי, ויתברר שהמכירה לא חלה למפרע, והיהודי עבר על אותו חמץ בבל יראה ובל ימצא, והחמץ נאסר לאחר הפסח.
עוד אומר המ"ב, שהיהודי בעל החמץ, יכול למכור את החמץ לגוי לא רק הוא באופן אישי, אלא גם ע"י שלוחו, אבל לא ע"י שליח גוי, וכן לא יכול להקנות את חמצו ע"י השליח של הגוי, כיוון שאין שליחות לגוי.
הנתינה שהיהודי נותן לגוי את החמץ לפני פסח, צריכה להיות נתינה גמורה בהגבהה, או במשיכה אם מדובר בדבר שא"א למשוך.