מדוע לא מגעילים קדרות יחד עם כוסות ?

כ"ו טבת תש"פ - סימן תנ"ב - אמצע סעיף א' הגה "אך רבים חולקים"
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

מה התועלת בהגעלת כלי והרי הכלי יכול לבלוע שוב את האיסור שנפלט ממנו?מה החילוק בין הגעלת כלי במשך השנה לכלי שבלע איסור לבין הגעלת כלי בערב פסח? ומדוע צריך להיזהר בהגעלת כלי שבלע איסור שלא להשהותו זמן רב במים? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תנ"ב סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

כל כלי שבישלו בתוכו דברים אסורים, והכלי בלע בליעות מהמאכלים האסורים שבישלו בתוכו, הכלי נאסר, ואסור לבשל בו מאכלים של היתר, עד שיגעילו את הכלי, ועי"ז שהמים הרותחים מפליטים את בליעות האיסור שבתוך הכלי, הכלי חוזר להיות מותר, אבל כיוון שהכלי עצמו יכול לבלוע שוב את בליעת האיסור שיצאו ממנו, ושוב הוא יאסר, לכן כתבו הפוסקים, שמגעילים רק כלי שאינו בן יומו, דהיינו, שעבר מעת לעת מאז שבישלו בו את מאכל האיסור, שבזה אמנם הכלי נשאר באיסורו כיוון שהכלי בלע את בליעות האיסור בעודם משובחות, אבל הבליעות עכשיו נפגמו, ואז כאשר הבליעות יוצאות מהכלי, גם אם הם יחזרו ויבלעו בכלי, הם לא יאסרו את הכלי, כיוון שהכלי בלע את הבליעות בעודם פגומות, ואינם חוזרות ואוסרות את הכלי, עצה נוספת, שיהיה במים של ההגעלה שישים, מול בליעות האיסור שבכלי, ואז האיסור בטל במים של ההגעלה.

כל זה צריך להיזהר רק כאשר אדם מגעיל כלי שבלע בליעות של איסור, אבל אדם שמגעיל כלי בערב פסח לפני שעת איסור חמץ, לא צריך להיזהר בכל הדברים האלו, ולכן אין צריך להקפיד על כך שהכלי יהיה בן יומו, וכן אין צריך שבמים של ההגעלה יהיה שישים, והטעם, כיוון שלפני שעת איסורו, הבליעות חמץ שבכלי הם היתר, וממילא גם אם הכלי יחזור ויבלע את אותם בליעות, הם לא יאסרו את הכלי, כיוון שהבליעות הם היתר, ויש כאן נ"ט בר נ"ט דהיתירא, שהרי בליעת החמץ בכלי, זה היתר, ובליעת הכלי במים, זה גם היתר, אז הם לא חוזרות ואוסרות את הכלי, ולכן צריך להקפיד ולהגעיל את הכלי לפני זמן איסורו בערב פסח, שאז בכל מקרה גם אם הכלי חוזר ובולע את בליעות החמץ שיצאו ממנו, הוא לא חוזר ונאסר, כיוון שזה בליעות של היתר.

אסור להגעיל כלים שבליעתם מועטת, עם כלים שבליעתם מרובה, לדוגמא, כפות וכוסות שבליעתם מועטת, אסור להגעיל אותם עם קדרות וקערות גדולים שבליעתם מרובה, שמא הכוסות או הכפות יגמרו לפלוט את הבליעות שבתוכם, ויחזרו ויבלעו מבליעות של הקדרות והקערות שבליעתם מרובה, וזה הכל אם מדובר באיסורא, אבל אם הוא הוא מגעיל קודם זמן איסורו שאז הכל היתר, אין שום חשש, כי זה נ"ט בר נ"ט דהיתירא, והכפות והכוסות לא יאסרו.

כשאדם מגעיל כלי של איסור, הוא צריך לדקדק להשהות אותם קצת, ולא יותר מדאי, כי אם הוא ישהה אותם יותר מדאי, הכלי יחזור ויבלע את פליטות האיסור, וזה הכל כאשר מדובר בכלי איסור שהבליעות שבו אסורות, אבל אם הוא מגעיל את הכלי קודם זמן איסורו שהבליעות הם של היתר, גם אם הוא ישהה אותם יותר מדאי והכלי יחזור ויבלע את מה שיצא ממנו, הוא לא יאסר.

אם המים נחים מרתיחתם, יש חשש שהכלי יחזור ויבלע את הפליטות שיצאו ממנו, אבל אם מדובר בכלי שהבליעות שבו הם היתר, אין את החשש הזה, כי גם אם הכלי יחזור ויבלע את הפליטות שיצא ממנו, הם פליטות של היתר, והם נ"ט בר נ"ט דהיתירא שמותר.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

תגובה אחת

  1. רונה הגב

    בליעת היתר לפני פסח
    שלום לכבוד הרב השיעורים מאד מעניינים ומוסברים היטב
    יש לי בבקשה 2 שאלות
    1 אם הבליעות שבכלים חמץ הם היתרא לפני זמן איסור חמץ, אז מדוע בהגעלות המרכזיות גם שמים חומר פוגם, וגם במודעות בעיתון מבקשים להביא כלים לא בני יומם? (האם זה בגלל בשר וחלב ולא בגלל החמץ?)
    2 לגבי כלים קטנים וגדולים, אז כשמכשירים מבשר וחלב בלי קשר לפסח, אז רק אם אלו כלים בני יומם יש לחוש לא להגעיל יחד קדרות וכוסות או גם בכלים שאינם בני יומם? וכמו כן מה דעת מרן בעניין זה?
    תודה רבה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן