יום ראשון ו' בתמוז תש"פ
מדוע לא אומרים תחנון בימים הראשונים של חודש סיון?
מתחילת חודש סיון, עד לז' בסיון, (או ח' בסיון, בחו"ל), שהוא אסרו חג – לא אומרים תחנון. בא' בסיון, ו' בסיון, וז' בסיון, משום שהם ראש חודש, חג השבועות, ואסרו חג. ובארבעת הימים שבין ראש חודש לחג השבועות, ב' עד ה' בסיון – משום שבב' בסיון החל משה רבנו לדבר עם בני ישראל בנוגע לקבלת התורה, ושלושת הימים שלאחריו הם 'ימי ההגבלה', בהם התכוננו בני ישראל לקבלת התורה.
וכן אסור לצום בימים אלו, למעֵט חתן וכלה ביום חופתם, שצריכים לצום. ויש אומרים שאף חתן וכלה אינם צריכים לצום, אך המנהג כדעה הראשונה – לצום.
[שו"ע תצד, ג, ומשנ"ב ז-ח; ביאורים ומוספים דרשו, 13]
האם אומרים תחנון בחוץ לארץ בי"ג בסיון?
בהמשך לאמוּר: מנהג רוב ישראל שלא לומר תחנון גם בששת הימים שלאחר חג השבועות, דהיינו עד י"ב בסיון; משום שבזמן בית המקדש ניתן היה להשלים בימים אלו את קרבנות החג.
ובחוץ לארץ – יש אומרים שלא יאמרו תחנון עד ששה ימים לאחר 'יום טוב שני', דהיינו עד י"ג בסיון; ויש חולקים. ויש מפוסקי זמננו שהורה למעשה לומר תחנון בי"ג בסיון אף בחוץ לארץ, משום שימי התשלומין לקרבנות החג נמנים על פי ימי ההשלמה בארץ ישראל, שהיא מקום ההקרבה.
ויש שנהגו לומר תחנון מהיום שלאחר אסרו חג ואילך.
[ביאורים ומוספים דרשו תצג, 14]
מדוע ביטל הגר"א את מנהג העמדת העציצים בבית בחג השבועות?
מנהג ישראל מקדמת דנא, לקשט את בתי הכנסת ובתי המגורים בעשבים בחג השבועות, כזכר לשמחת מתן תורה בהר סיני, שהיו סביבו עשבים. ויש שמצאו לכך סמך בדברי חכמינו ז"ל.
ויש שנהגו גם להעמיד ענפי עצים ועציצים בבתים בחג השבועות, לאות על כך שבחג השבועות נדון העולם בנוגע לפירות העץ, ועל ידי ראיית הענפים, יתעוררו להתפלל על הפירות.
והגר"א ביטל מנהג זה, כיון שבזמננו נוהגים הגויים להעמיד ענפי עצים בבתיהם בימי חגיהם. ויש הסוברים שמטעם זה יש לבטל אף את מנהג הקישוט בעשבים, ויש חולקים.
[שו"ע תצד, ג, ברכ"י ו, ומשנ"ב י; (סידור הריעב"ץ שבועות ג); ביאורים ומוספים דרשו, 16; וראה שם, 15]