מדוע כהנים צריכים תמיד להיות בשמחה?
האם ראוי שכהן בזמן אבל יברך ברכת כהנים?
מדוע נהגו בחו"ל שהכהנים ישאו כפיהם רק במוסף של יום טוב?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן קכ"ח סעיף מ"ד {בחלקו השני}
ברכת כהנים דוקא במצב של שמחה | מתי נושאים כפיים בחו"ל? | איזה מנהג קילסו הפוסקים? | מה הטעמים לכך שהכהנים מסובבים את פניהם לצדדים? | סדר חלוקת ברכת הכהנים
לעיל למדנו, שיש ענין גדול שהכהנים יהיו בשמחה כאשר הם מברכים את העם, שנאמר "וטוב לב הוא יברך", ומהאי טעמא למדנו שכהן שהוא אבל, לא ישא את כפיו, אע"פ שמעיקר הדין אבל חייב בכל המצוות האמורות בתורה, ואם קראו לו ואמרו לו לעלות לדוכן אע"פ שהוא אבל, בודאי שהוא חייב לברך, אבל לכתחילה עדיף שיצא מביהכנ"ס בשעה שאומרים כהנים כדי שלא יזדקק לברך, כי ברכת כהנים צריכה להיות בשעה שאדם שמח, וכן למדנו, שיש מי שאומר, שכהן שאינו נשוי שלא ישא את כפיו, כי השרוי בלא אשה שרוי בלא שמחה.
בהמשך לכך אומר הרמ"א, שנהגו שלא נושאים כפיים אלא בימים טובים, ולא רק בימים טובים אלא במוסף של יו"ט, לפני שיוצאים מביהכנ"ס לשמוח את שמחת יו"ט, שאז זה מצב של שמחה, וכן ביוה"כ נושאים כפיים, ומסביר המ"ב כיון שזה יום שמחה שהוא יום סליחה ומחילה, אבל בשאר ימות החול, ואפילו בשבתות לא נושאים כפיים. המ"ב מביא, שמנהג ארץ ישראל ומנהג מצרים, לישא כפיים בכל יום, והמ"ב אומר שהפוסקים קילסו למנהגם זה.
בשעה שהכהנים מברכים את העם, יש כמה תיבות שבהם הם צריכים לסובב את פניהם לצדדים, כדי שהברכה תתפשט על כל מי שעומד בביהכנ"ס, וגם מי שעומד בצידיהם, והתיבות הם: "יברכך", "וישמרך" "אליך" "ויחנך" "אליך" "לך שלום" ומסבירים הרמ"א והמ"ב, דברכת כהנים מורכבת מג' פסוקים, אבל בכל פסוק ופסוק ישנם ב' ברכות:
"יברכך ה' " - ברכה אחת
"וישמרך" - ברכה שניה
"יאר ה' פניו אליך" - ברכה אחת
"ויחנך" - ברכה שניה
ישא ה' פניו אליך" - ברכה אחת
"וישם לך שלום" - ברכה שניה
ולכן בכל סוף ברכה צריך להחזיר את פניהם לצדדים, כדי שהברכה תחול על כולם כולל מי שעומד בצידיהם, המ"ב מביא בשם המג"א טעם נוסף, כי באותם מקומות אומרים לנוכח "יברכך" "וישמרך" "אליך" "ויחנך" "לך שלום", וכיון שמדברים לנוכח, אז צריך להחזיר את פניהם לצדדים, כדי שזה יחול על הציבור.