מדוע יש שאוסרים להוסיף פיוטים בברכות קריאת שמע?

האם מותר לומר פיוטים בברכות קריאת שמע?│ועל מה נאמר ברמב"ם 'המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות הרי זה טועה'?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות קריאת שמע במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א' סימן ס"ח]

אמירת פיוטים בברכות קריאת שמע

נחלקו השולחן ערוך והרמ"א, האם יש איסור לומר פיוטים בברכות קריאת שמע, דעת השולחן ערוך, שאותם הנוהגים בזה, ראוי למנוע אותם מכך, והטעם, מבאר המשנה ברורה, משום שהרי הכלל הוא, במקום שאמרו להאריך, אינו רשאי לקצר, ובמקום שאמרו לקצר, אינו רשאי להאריך, ובכך שמוסיף פיוטים בברכות קריאת שמע, הוא מאריך במקום שאמרו לקצר, והמשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות, אינו רשאי, אבל הרמ"א מביא, שאין איסור בכך, ומבאר המשנה ברורה, שהכלל שנאמר ברמב"ם, 'המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות הרי זה טועה', זה הכל בדברים מהותיים יותר, לדוגמא, אדם שלא אמר שם ומלכות, ומה שנאמר 'מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר', הכוונה, אם יש פתיחה וחתימה, ברכה ארוכה שפותחת בברוך אתה ה' ומסיימת בברוך אתה ה', היא נחשבת לברכה ארוכה, ואינו רשאי לקצר ולומר רק שם ומלכות בהתחלה ולא בסוף, וכן בברכת המזון, אם לא אמר 'ברית ותורה', לא יצא ידי חובה, וכן אם לא הזכיר בתפילה 'משיב הרוח ומוריד הגשם', לא יצא ידי חובה, אבל בשאר הדברים, חז"ל לא ספרו את המילים שצריך לומר בברכת 'יוצר אור' והם לא אמרו בדיוק מה צריך לומר בברכה זו, אלא צריך לומר ברוך אתה ה' בהתחלה, וכן בסיום, וממילא יוצא מדברי המשנה ברורה, שאותם קהילות הנוהגים לומר פיוטים בברכות קריאת שמע, הפיוטים הם חלק מברכות קריאת שמע, כי חז"ל לא הגבילו איזה מילים או תיבות לומר, וכל שהוא מוסיף ומרחיב את הדברים, זה נהפך להיות חלק מברכות קריאת שמע.

עיון בספר בעת אמירת הפיוטים

באותם מקומות שנהגו לומר פיוטים, אסור לאדם לעיין בספר בשעה שאומרים פיוטים, משום שהקהל יטעו לחשוב שמותר גם לדבר באמצע, וזה הרי ודאי אסור אפילו בדברי תורה, וכל שכן שאסור לדבר דברי חולין, אבל להרהר בדברי תורה, מותר, ומביא המשנה ברורה בשם רבי חיים ויטאל בשם האר"י, שהוא לא היה אומר את הפיוטים והפזמונים אלא מה שסידרו הראשונים, עוד מביא מספר 'שבולי הלקט' בשם הגאונים, שמצוה לומר פיוטים, וכשפייט רבי אלעזר, 'וחיות אשר הנה מרובעות לכיסא', ליהטה אש סביבותיו.

שינוי נוסח בתפילה

אין לשנות מנוסח אשכנז לנוסח ספרד, כי יש י"ב שערים במרום כנגד י"ב שבטים, ולכל שבט ושבט יש את השער שלו, ולכן כל נוסח ונוסח של תפילה יש לה את המסלול שלה והשער שלה, ובוודאי שאשכנזי שהתפלל אצל ציבור ספרדי, וכן להפך, ודאי שיצא ידי חובה, אבל דברים שנזכרים בגמרא, בזה אסור לשנות.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א