יום שני י"ז באייר תש"פ
מדוע יש להעדיף את החסה לקיום מצוַת אכילת מרור?
נאמר בתורה בנוגע לאכילת קרבן הפסח בליל פסח: עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ. ובזמן הזה, שאין לנו קרבן פסח, מצוַת אכילת מרור בליל הסדר היא מדרבנן. וחכמינו ז"ל מנו חמשה מיני ירקות שניתן לקיים בהם את מצוַת מרור, וביניהן 'חזרת', הנקרא בלשוננו 'חסה', ו'תמכא', הנקרא בלשוננו 'חזרת', או 'חריין'.
ולכתחילה, יש לקיים את המצוה דווקא בחסה, כיון שהמרור הוא זכר למרירות של השיעבוד במצרים, והחסה מזכירה את השיעבוד יותר מאשר הירקות האחרים, בכך שבתחילת גידולה היא מתוקה, ובסופו היא מרה, וכך היה גם שיעבוד מצרים – רך בתחילתו, וקשה בסופו. אולם, כמובן, אם לא ניתן להשיג חסה נקייה מחרקים, יש לקיים את המצוה בחזרת.
[שו"ע תעג, ה, משנ"ב לג ו־מב; ביאורים ומוספים דרשו, 48]
האם ניתן לקיים את מצוַת אכילת מרור בעלי חסה מתוקים?
בהמשך לאמוּר: את מצוַת מרור ניתן לקיים את בקלחי החסה, והן בעלי החסה, אך לא בשורש החסה. ויש אומרים שלכתחילה עדיף לקיים את המצוה דווקא בעלים. ואף בקלחים ובעלים ניתן לקיים את המצוה רק כשהם 'חיים', אבל לא כשהם מבושלים, או כבושים. ויש להימנע מהשריית עלי החסה בחומץ, מאחר והשרייה זו 'כובשת' את העלים אף כשהיא נעשית למשך זמן קצר.
ויש אומרים שניתן לקיים בחסה את המצוה רק כשיש בה טעם מריר, אך לא בעודה מתוקה, ולא בהיותה מרה כלענה ובלתי ראויה לאכילה; אולם, יש אומרים שניתן לקיים בה את המצוה גם כאשר היא מתוקה, משום שהמצוה היא לאכול את מין הירק שקיימת בו מרירות, ואין חובה להרגיש את טעם המרירות.
[שו"ע תעג, ה, משנ"ב לו, לח ו־מב, ושעה"צ נג; וראה משנ"ב שם, לז; ביאורים ומוספים דרשו, 50 ו־56]
שכחו לפורר את ה'חריין' בערב פסח – האם ניתן לפוררו בליל הסדר?
כאמוּר, ניתן לקיים את מצוַת אכילת מרור בירק הנקרא בלשוננו 'חזרת', או 'חריין'. ואסור לאוכלו בשלימותו, מפני שמרוב חריפותו הוא עלול לסכן את חיי האוכל, ומשום כך גם אינו מקיים את המצוה באכילה זו; אלא, יש לפוררו במגרדת, ולהניחו גלוי למשך זמן מה, כדי שחריפותו תפוג במקצת.
ויש מגדולי האחרונים שנהגו לפוררו רק לאחר החזרה מבית הכנסת בליל הסדר, ולכסותו עד לתחילת ה'סדר', ואז לפזרו על גבי צלחת וכדומה, כדי שתפוג חריפותו. ואם ליל הסדר חל בשבת, אסור לפוררו בלילה, משום איסור מלאכת 'טוחן', וחובה לפוררו מבעוד יום, ולכסותו עד לתחילת הסדר. ואף כשחל בחול – יש אומרים שכאשר מפוררו ביום טוב צריך לעשות 'שינוי' בצורת השימוש במגרדת, ויש חולקים.
[משנ"ב תעג, לו; ביאורים ומוספים דרשו, 49, וראה עוד שם]