"וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו" (במדבר כ"ד ב')
וברש"י, בקש להכניס בהם עין רעה, ועיין בזוהר (ח"א סח:) על בלעם "שהיה לו עין רעה שבכל מקום שהיה מסתכל היה ממשיך עליו רוח משחית ולכן רצה להסתכל בישראל כדי לכלותם".
מבואר שיש כח מיוחד בעין שיכול להזיק, וכח זה נקרא בחז"ל "עין הרע" או "עין רעה".
ובסידור היעב"ץ (במעמדות ליום ראשון על מתני' כלים יז,יג בד"ה כל שנברא ביום הששי), מספר ששמע שהיהודים בארצות תוגרמה (תורכיה) היו תולין בבית הכנסת מול עיני המתפללים "ביצה של בת יענה", וראיית הביצה היתה גורמת להם להתרכז בתפילה ולא להביט הנה והנה, משום שיש בזה דבר מיוחד, שהבת יענה על ידי שמביטה בביצה גורמת לה להתחמם ולהוציא אפרוחים, כך רצו ללמד את המתפללים על כוחה של הבטה והסתכלות, וזה עניין נאות לתפילה.
ובדרשות אבן שועיב (לתלמיד הרשב"א פר' בלק עמ' שפ"ב ד"ה וכבר) כתב 'וכבר כתבו חכמי המחקר שיש בני אדם מזיקים בהבטת עיניהם כאפעה שממית בהבטת עיניו, והוא דבר מפורסם ומנוסה, ויש חיות ממיתין בקולם עד כמטחוי קשת, ואמרו כי אלכסנדר מוקדון בא עם חילו למקום א' שהיו בו חיות ממיתים בהבטת עיניהם וצווה לחיילותיו ועשו מראות מצוחצחות ושמו אותן נוכח החיות וחזר ראותן אליהם ומתו כולם'.
במאמר "תהלוכות האגדות" (להג"ר יוסף זכריה שטרן זצ"ל פרק ו' דף י"ד, נדפס בסוף שו"ת זכר יהוסף) כתב על עניין כח הנזק שעין יכולה לגרום, והביא שניסו הרופאים והניחו ככר לחם לפני אחד ממחויבי מיתות שהרעיבו אותו ג' ימים מקודם, ואותו חלק מהלחם שהניחו לפניו מבלי ליתן אותו לנגוע בו, רק במבטי עיניו נהפך אח"כ לסם המוות.
ועי' תוס רי"ד בבא קמא (פג. ד"ה מה דכתיב) שאדם יכול ליתן עין הרע על עצמו, יותר מכל אשר יתנו בו אחרים.
מנהג תליית ביצת בת יענה בבית כנסת
בענין מנהג זה ראיתי מאמר נפלא וארוך שכתב שכתב בזה הגאון הגדול הבקי רבי מרדכי חיים שליט”א בגליון פנינים (גליון עא). ממליץ מאד לעיין שם.
זה מנהג תימני מלפני אלפי שנים
חוסר דיוק ודברי גוזמא לא בדוקים
לראשונה מזכיר את המנהג הזה הרב שפתי כהן על התורה לא הש"ך המפורסם על השו"ע אלא המקובל רבי מרדכי הכהן שהיה תלמיד רבי ישראל די קוריאל שחי בצפת ונדד לחלב בארם צובה לפני 400 שנה
דברי גוזמא לכתוב אלפי שנים כי אין לזה סימוכין לא בתלמוד ולא בראשונים
באשר למנהג זה בתימן זה רק היה אולי ידוע לפני כ150 ולא יותר והראיה שמי שזכרו הוא הרב שלמה בדיחי בספרו עולת שלה ועדין לא מוכח מדבריו שזה המנהג בימן כי הוא ספר ליקוטים ודרשות יפות ולא ספר מנהגים והלכות
עי' בעץ חיים למהרח"ו היכל ב שער א פ"ב שכתב שמבת היענה אפשר ללמוד את ענין עין הרע. וע"ע למהר"י אשכנזי בהקדמתו לפי' הראב"ד על ספר יצירה, ובש"ך עה"ת (דף קסה ע"א)