מדוע התירו לטלטל נוצות של אווז ביום טוב ?

ח' אב תש"פ - סימן תצ"ט- סעיף ג'- סעיף ד'
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

האם מותר ביום טוב לטלטל את עור הבהמה לאחר השחיטה?באיזה אופן מותר למלוח את עור הבהמה ביום טוב? ומה מותר לעשות בחלבים של הבהמה לאחר השחיטה?שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תצ"ט סעיף ג' – סעיף ד'  במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

בהמה שנשחטה ביום טוב, מותר לטלטל את העור שלה לאחר השחיטה ולהניח אותו במקום שמור, וכן מותר לטלטל אותו מן השמש אל הצל, ואע"פ שהעור הוא מוקצה, הקלו חז"ל בזה, כיוון שאם לא יתירו לו לטלטל את העור לאחר השחיטה, הוא לא ישחט, ויימנע משמחת יום טוב, וכן הקלו חז"ל לשים את העור לאחר השחיטה וההפשטה, במקום דריסת הרגליים, וההיתר הזה הוא אע"פ שאין בעור בשר שאז בלאו הכי מותר לטלטל אותו אגב הבשר, וטעם ההיתר להניח את העור במקום דריסת הרגליים הוא, מכיוון שלא מוכח שעושה את הפעולה הזאת לצורך עיבוד העור, אלא שוטח את העור כדי שיישבו עליו, שהרי עיקר ישיבתם הייתה באופן הזה, ששוטחים עור או בגדים על גבי הקרקע, ויושבים עליהם, ומכיוון שכך, התיקון של העור הוא כלאחר יד, ולא רצו לאסור עליו זאת, כדי שלא יימנע מלשחוט משום הפסד העור, וממילא יימנע משמחת יום טוב, אבל אסור לשטוח את העור על גבי עמודים, כיוון שבזה מוכח שעושה זאת לצורך העור, ואם נתיר לו לעשות כך, יבוא גם למלוח את העור.

מותר למלוח את הבשר על גבי העור מליחה קלה, שע"י זה העור יעבור עיבוד, ומותר להערים ולמלוח מעט כאן ומעט כאן, עד שימלח את כולו, וכל ההיתר הוא רק אם הבהמה נשחטה ביום טוב, אבל אם נשחטה מערב יום טוב, ואפילו אם הופשטה ביום טוב, אבל כיוון שנשחטה בערב יום טוב, אסור, כיוון שבזה אין לנו את החשש שיימנע מלשחוט, שהרי יכול להפשיטה מערב יום טוב, אבל אם לא היה לו זמן להפשיטה מערב יום טוב, יש להקל בזה.

כתבו הפוסקים, אפילו אם שכח למלוח את העור מערב יום טוב, אסור לו למלוח אותו ביום טוב, ובחו"ל שעושים שני ימים טובים מספק, יום טוב אחד נחשב חול לגבי השני, ולכן, אם נשחטה הבהמה ביום טוב ראשון, אפשר שדינה היא כאילו נשחטה מערב יום טוב, ומותר לו לטלטל את העור, ולמלוח אותו כשיגיע יום טוב שני.

נוצות של עוף שנשחט ביום טוב, דינם כמו בעור, שמותר לטלטל אותם כדי להצניע אותם, ולא לצורך דבר אחר, כיוון שאינם ראויות לשום דבר, והפר"ח מחמיר בזה, אבל האחרונים מסכימים לפסק השו"ע, אבל בכנף של אווז ונוצותיו, שראוי לטאטא בו, לשיטת כולם מותר לטלטל אותו, כיון שהוא ראוי לשימוש, ואם נשחט העוף בערב יום טוב, אע"פ שהסירו את הנוצות ביום טוב עצמו, אסור לטלטל אותם.

בהמה שנשחטה ביום טוב, אסור למלוח את החלב שלה שלא יסריח, וכן לא הופכים אותו, שזה כעין תיקון לחלב, ויש בזה איסור מעבד, וכן אסור לשטוח את החלב ע"ג עמודים, כיוון שמוכח שעושה זאת כדי שלא יסריח, ואסור, גזירה שמא יבוא למלוח אותו, ולעניין טלטול החלב, אם נשחטה מערב יום טוב, מותר לטלטל את החלב, כיוון שהוא ראוי להדלקה, ואם נשחטה ביום טוב עצמו, אסור לטלטל את החלב כיוון שהוא נחשב 'נולד', ואע"פ שהוא ראוי להדלקה עכשיו, בכל זאת אתמול זה לא היה עומד לכך, ונחשב 'נולד', ולטלטל כדי להצניע אותו או כדי שלא יסריח, מותר.

כתב המג"א, עור שהופשט מערב יום טוב, אם הוא לח אסור לטלטל אותו, ואם הוא יבש, מותר לטלטל אותו, אבל אם נשחט ביום טוב, יש בזה משום 'נולד', ולכן אם הוא לח, מותר לטלטל אותו כדי שלא יסריח, אבל אם הוא יבש, אסור.

אסור למלוח את הבשר מעל החלב באוויר כדי שיפול המלח על החלבים, וטעם הדבר, משום שמספיק להם מליחה מועטת, והדבר אסור משום עיבוד.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן