יום ראשון ח' באלול תשע"ט
מדוע השוכח יעלה ויבוא בערבית של ראש חודש אינו צריך להתפלל שנית?
בתפילות ערבית, שחרית ומנחה, בראש חודש, מוסיפים בברכת 'רצה' – 'יעלה ויבוא'. ויש שנהגו לומר בקול רם את המילים 'יעלה ויבוא' בתפילת הלחש, כדי להזכיר לציבור לאומרו; ויש שהורה להימנע מכך, משום שאין זה הנהגה הולמת בתפילה, ויש שהורה שרק לש"ץ או לגבאי ראוי לנהוג כן.
ומי ששכח יעלה ויבוא בשחרית ובמנחה, צריך לחזור ולהתפלל. וראה להלן. ואף מי שמסופק אם אמר יעלה ויבוא – צריך לחזור ולהתפלל, כיון שיש להניח שהתפלל כהרגלו ולא אמר. ואף אם זוכר שהיה בדעתו בשעת תפילה לומר יעלה ויבוא, אלא שלאחר מכן נפל בדעתו ספק אם אכן אמר לבסוף – צריך לחזור ולהתפלל; אך באופן זה, אם הספק נפל בדעתו זמן רב לאחר התפילה, אינו צריך לחזור ולהתפלל.
אולם, מי שלא אמר 'יעלה ויבוא' בתפילת ערבית – אם נזכר לאחר שאמר את שם ה' של סיום ברכת 'רצה', אפילו אם לא סיים את הברכה – אינו חוזר לומר יעלה ויבוא; וכל שכן שאם סיים את תפילתו, שאסור לו לחזור ולהתפלל. וטעם הדבר, מפני שבזמן שבו היו בית דין מקדשים את החודש על פי ראיית הלבנה, לא היו מקדשים אותו בלילה, כי אם ביום; ואף בזמן הזה, שאין קידוש החודש על ידי בית דין – כביכול עדיין לא חלה קדושת ראש חודש עד הבוקר.
[שו"ע תכב, א, ומשנ"ב ב, ג ו־י; ביאורים ומוספים דרשו, 2]
באיזה מקרה אומרים ברכת כהנים פעמיים בחזרת הש"ץ אחת?
בהמשך לאמוּר: מי ששכח לומר 'יעלה ויבוא', בשחרית או במנחה, ונזכר לפני שאמר את שם ה' של סיום ברכת 'רצה' – יאמר יעלה ויבוא, וימשיך באמירת 'ותחזינה' כרגיל. וכן אם נזכר לאחר שאמר את שם ה', ועדיין לא אמר "המחזיר" – יאמר "למדני חקיך", כדי שהזכרת שם ה' לא תהיה לבטלה, (אלא כחלק מאמירת הפסוק שבתהילים: "ברוך אתה ה' למדני חוקיך"), ויאמר יעלה ויבוא, וימשיך כרגיל. אך אם נזכר לאחר שכבר אמר "המחזיר", לפני שהתחיל את ברכת 'מודים' – יאמר יעלה ויבוא בין "לציון" ל"מודים".
ואם נזכר רק לאחר שהתחיל ברכת מודים, ולוּ באמירת המילה "מודים" – יחזור לתחילת ברכת רצה. וכך הדין אם נזכר בכך משם והלאה, עד לסיום התפילה, דהיינו סיום אמירת 'יהיו לרצון' שלאחר 'אלקי נצור'; בין אם נוהג לומר 'יהיו לרצון' גם לפני אלקי נצור, ובין אם לאו. אך אם נזכר רק לאחר סיום התפילה, למרות שטרם פסע לאחוריו – עליו לחזור ולהתפלל.
ושליח ציבור ששכח יעלה ויבוא בשחרית, ונזכרו בכך לאחר ברכת כהנים, לפני סיום התפילה – אשר דינו הוא שצריך לחזור לתחילת ברכת רצה – נחלקו הפוסקים אם הכהנים צריכים לחזור ולברך ברכת כהנים; ויש שכתב שיברכו ברכת כהנים, אך לא יברכו לפניה 'אשר קידשנו'.
[שו"ע תכב, א, ומשנ"ב ה, ז ו־ט, (וראה שם, ח), ושעה"צ ח; ביאורים ומוספים דרשו, 6-7]
מי ששכח יעלה ויבוא בשחרית וחוזר ומתפלל – האם צריך להניח תפילין שנית?
כאמוּר, מי ששכח יעלה ויבוא בשחרית ובמנחה, צריך לחזור ולהתפלל. אולם, לגבי שחרית – יש אומרים שאם לא נזכר בכך עד שהתפלל מוסף, יצא ידי חובת שחרית בדיעבד בזה שהזכיר את קדושת היום בתפילת מוסף; ואין הלכה כמותם, אך יש אומרים שבימות החול, בהם ניתן (בתנאים מסוימים) להתפלל תפילת נדבה, יש להתנות שאם אינו מחויב לחזור ולהתפלל, תהיה תפילה זו לנדבה.
ובמקרה שנזכר ששכח יעלה ויבוא בשחרית רק לאחר שחלץ את תפיליו – נחלקו הפוסקים אם צריך להניח תפילין לפני שחוזר להתפלל; ויש שכתב שרצוי להניחן.
ומי שהתחיל להתפלל מוסף, ובטרם פתח בברכה האמצעית ("ראשי חֳדשים לעמך נתת"), נזכר שלא אמר יעלה ויבוא בשחרית – ימשיך תפילה זו כתפילה של שחרית, ואחר כך יתפלל מוסף.
ושליח ציבור ששכח לומר יעלה ויבוא בתפילת הלחש באופן שצריך לחזור לתחילת התפילה, לא יחזור ויתפלל בלחש, כדי שלא להטריח את הציבור להמתין עד לסיום תפילתו, אלא יסמוך על חזרת הש"ץ.
ואם שכח בחזרת הש"ץ של שחרית לומר יעלה ויבוא, לא יאמר שנית את חזרת הש"ץ, כדי שלא להטריח את הציבור, ויסמוך על כך שיתפלל מוסף, שבה נזכרת קדושת היום; אך במנחה, יאמר שנית את חזרת הש"ץ.
[שו"ע תכב, א, ומשנ"ב ד ו־יא; ביאורים ומוספים דרשו, 10]